נתחיל עם הבסיס – מה זה מי שפיר?
כולנו מכירים את המושג "בדיקת מי שפיר", הוא די נפוץ. גם אנשים שאין להם שום קשר להליך שמעו אותו כמה וכמה פעמים במהלך חייהם.
אז לפני שאנחנו ממשיכים, חשוב לנו ליישר קו. מי שפיר הם בעצם הנוזלים שמקיפים את העובר ברחם. הם מגינים עליו ומהווים עבורו סביבה שבה ההתפתחות התקינה שלו יכולה להתרחש.
מי שפיר נוצרים עוד בתחילת ההיריון והם מכילים את ההפרשות של העובר (תאי עור שנשרו, שתן, צואה וכו'). ניתן למצוא בנוזל, שהגיע מגופו של העובר, כרומוזומים שמכילים את הדנ"א שלו.
מטרת הבדיקה היא גילוי ההרכב הגנטי של העובר, על מנת לזהות מומים (כמו תסמונת דאון) בשלב יחסית מוקדם של ההיריון.
איך בדיקת מי שפיר מתבצעת?
התזמון חשוב ביותר. הבדיקה מתבצעת בין השבוע ה-16 ועד סוף השבוע ה-22 של ההיריון. במצבים מסוימים, ובהתאם להוראות של יועץ גנטי, ניתן יהיה לבצע את הבדיקה בשלב מאוחר יותר.
הבדיקה אף פעם לא תתבצע לפני השבוע ה-16, אם יש צורך לבדוק את העובר בשלב מוקדם יותר, הבדיקה המומלצת היא סיסי שליה.
הבדיקה אורכת דקות בודדות, במהלכה, הרופא המטפל מחדיר מחט לרחם ושואב כ-25 סמ"ק של מי שפיר (כדי למצוא את המיקום להחדרת המחט, הרופא משתמש באולטרסאונד).
אל חשש, הבדיקה לא כואבת. הדקירה מזכירה כאב של בדיקת דם, ולאחריה אין צורך באשפוז, אלא במנוחה והימנעות ממאמץ פיזי.
התוצאות יגיעו תוך שלושה שבועות, ויחד איתן גם התשובה הסופית לגבי מינו של העובר.
כמה דברים שיש לשים לב אליהם:
התכווצויות עדינות סביב המקום הן דבר שכיח, אם את חווה אותן, תוכלי להשתמש באקמול כדי לשכך את הכאבים.
הבדיקה טומנת בחובה סיכון קטן לאבד את ההיריון, יחס של אחד לארבע מאות (כחצי אחוז).
כל מקרה של חום, כאב בטן, ירידת מים, התכווצויות חזקות או דימום נרתיקי דורש ממך להגיע בדחיפות למיון.
מי צריכה לבצע בדיקת מי שפיר?
-מי שעברה את גיל 35.
-מי שנכללת בקבוצת סיכון מוגבר לתסמונת דאון.
-מי שהתגלה אצלה בדם ריכוז גבוה של חלבון עוברי וקיים חשד למום פתוח בתעלה העצבית.
-מי שעברה סריקת מערכות מוקדמת ונמצא אצלה חשד לבעיה גנטית או מום.
-מי שקיים אצלה סיכון למחלה תורשתית.
-מי שנדבקה במחלה זיהומית במהלך תקופת ההיריון.
בהצלחה בבדיקה!
