במכתב מברכים הארגונים על תהליך החשיבה האסטרטגי אותו מקיימת הממשלה בנושא פליטת גזי החממה והתווית מדיניות להגשמת יעד הממשלה להפחתה של 20% בפליטות עד 2020. אולם, מתריעים הארגונים, על פי המלצות הועדה המופיעים בטיוטת הדו"ח - מדינת ישראל לא תצליח לעמוד ביעדים אליהם התחייבה.
מכתב הארגונים מעלה שלוש נקודות עיקריות הנוגעות לעבודת הועדה: משק האנרגיה והתייעלות אנרגטית, בנייה ירוקה ותחבורה.
בתחום משק האנרגיה והתייעלות אנרגטית, נמצא כי אין במסקנות הועדה כל התייחסות לנושא החשוב של שינוי תמהיל הדלקים במשק, והפחתת השימוש בפחם. נוסף על כך, המודל שהוצע על ידי חברי הועדה לניהול התייעלות במשק האנרגיה לא אפקטיבי ויביא לפיזור האחריות על ביצוע תהליכי ההתייעלות במשק - כמו גם התקציב הנדרש ליישומם - בין משרדי הממשלה השונים.
יעל כהן-פארן, מנכ"ל הפורום הישראלי לאנרגיה מסבירה כי: "על מנת שהתייעלות תהיה יציבה לטווח הארוך, יש צורך בהקמת גוף בלתי תלוי ועצמאי, המנותק משיקולים פוליטיים זרים, לצורך ניהול של תהליכי התייעלות במשק, במקורות מימון עצמאיים, ובהטלת חובה על חברת החשמל להביא להתייעלות אנרגטית. עקרונות אלו הם קריטיים להצלחתו של כל תהליך כזה, כפי שכבר ראינו במקומות אחרים בעולם".
עמית ברכה מנכ"ל "אדם, טבע ודין", אמר כי "ההתעלמות מנושא ייצור החשמל הוא חמור ומעורר דאגה: "לא ייתכן, כי ענין תמהיל הדלקים לייצור חשמל, הגורם המשפיע ביותר בתחום שאחראי ל 60% מפליטות גזי החממה בישראל, לא יקבל התייחסות בדו"ח הועדה", אמר עו"ד ברכה.
נאור ירושלמי, מנכ"ל "חיים וסביבה-ארגון הגג של ארגוני הסביבה", אמר כי: "שבוע לפני פתיחת ועידת האו"ם על משבר האקלים בקנקון, הממשלה עוד לא גיבשה מדיניות ליישום ההתחייבות שניתנה בועידה הקודמת בקופנהגן לפני שנה. ארגוני הסביבה דורשים לקבוע מדיניות ברורה של הפחתת פליטת גזי החממה והתמודדות עם משבר האקלים, ולא לדחות את ההחלטה עד אין קץ ולחכות שהעולם יחליט בשבילנו."
בהקשר של בנייה ירוקה, טוענים הארגונים כי בהמלצות של חברי הועדה אין אזכור של בנייה חדשה וחידוש מבנים כחלק מהותי ממכלול הפעילות והתקצוב, אף על פי שהמגמות העולמיות מצביעות באופן ברור כי בנייה ירוקה מהווה נדבך קריטי בהתמודדות עם משבר האקלים ובמאמץ לצמצום פליטות גזי חממה.
מיכל ביטרמן, חברת הנהלה במועצה הישראלית לבנייה ירוקה ציינה כי "מבנים אחראים לכ- -30%-40% מהפליטות, כאשר סקטור הבנייה הוא מראשי המזהמים, ויחד עם זאת בעל פוטנציאל עצום לצמצום פליטות וצריכת אנרגיה. על כן, יש להכיר בחלקו המהותי ולהעניק חשיבות עליונה לקידום תחום הבנייה הירוקה בישראל, בין השאר באמצעות תמריצים כלכליים. תוכנית אסטרטגית שאיננה לוקחת בחשבון מרכיבים אלו תהיה לוקה בחסר ולא תוביל להשגת היעדים הלאומיים. "
גם בתחום התחבורה, סבורים הארגונים כי אין התייחסות רצינית לנושא וטוענים כי מסקנות הועדה מתבססות על ההנחה לפיה ייתכנו שינויים ושיפורים בצי הרכב אשר אינם נוגעים להתנהגות ולהפחתת נסועה. בארגונים טוענים כי כל האמצעים להפחתת פליטות תלויים בתשתית ובטכנולוגיה, אך גם בהתנהגות, וממליצים על שורה של צעדים שיתמרצו שינויים התנהגותיים בתחום, הן באמצעים רגולטוריים והן באמצעות שיפור תשתיות וטכנולוגיות.
תמר קינן, מנכ"לית "תחבורה היום ומחר" אמרה: "ישנם צעדים רבים אשר באמצעותם ניתן לתמרץ אנשים להשתמש בתחבורה ציבורית, לדוגמא, מתן תקציב ייעודי לרשויות המקומיות לטובת עידוד הליכה ברגל, רכיבה באופניים ושימוש בתחבורה ציבורית, הקמת נת"צ חדשים והגברת האכיפה על איסור נסיעת כלי רכב פרטיים בהם, שיפור ההליכים התכנוניים של רשויות מקומיות ושכונות חדשות בתחומי התחבורה הציבורית. חברי הועדה מעדיפים להתעלם מהם, ולהמשיך בגישה פסיבית".
