הנציבות, שהוקמה בשנת 2001, היא גוף מייעץ שתפקידו לוודא שהחקיקה בכנסת אינה פוגעת בדורות הבאים. נציב הדורות הבאים הוסמך לחוות את דעתו על חקיקה שנגעה לעתיד בתחומים שונים, ובהם איכות סביבה, איכות חיים ובריאות, מדע, טכנולוגיה וחינוך, משק וכלכלה, תכנון ועוד. תפקידו היה לוודא שהחקיקה, אשר לרוב משרתת את צרכי ההווה והעתיד הקרוב, אינה גוזלת משאבים והזדמנויות מדורות העתיד. בשנים הראשונות לפעילותה עמד בראש הנציבות השופט בדימוס שלמה שהם, ומאז פרישתו לא אויש התפקיד.
במכתב המשותף מדגישים ראשי הארגונים הסביבתיים, כי הקמת נציבות הדורות הבאים בכנסת זיכתה את ישראל בכלל והכנסת בפרט בשבחים רבים ברחבי העולם, על יכולתה להקצות תשומת לב לצרכי הדורות הבאים למרות מצוקות ההווה.
נאור ירושלמי, מנכ"ל חיים וסביבה – ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל אמר, כי קיומה של הנציבות חשוב במיוחד בכל הנוגע להטמעת שיקולים סביבתיים בתהליכי קבלת ההחלטות, לאור השפעתם ארוכת הטווח. "הקמתה של נציבות הדורות הבאים העבירה את המסר שבישראל בוחנים את השפעתם של מעשי ההווה גם על דורות העתיד, וזוהי אמירה גם ברמה הלאומית", אמר ירושלמי.
בפניה אישית אל יו"ר הכנסת כותבים הארגונים כי ריבלין, שתרם רבות באופן אישי להקמת הנציבות ומעלה על נס את הצורך לחיזוק עצמאות הכנסת ולשיפור הליכי קבלת ההחלטות, מודע היטב לתרומתו של מוסד זה בעבר להגנה על האינטרסים הסביבתיים והחברתיים, שלעתים קרובות אינם נלקחים בחשבון בתהליך החקיקה. לאורך השנים, סייעה הנציבות בתהליכי חקיקה חשובים בתחום הסביבתי ובתחומים נוספים, ובקידום התייחסותה של הכנסת לעקרונות של פיתוח בר-קיימא. תפקיד זה ייחודי לנציבות, כגוף עצמאי העומד לרשות הכנסת ומוסדותיה, ומחויב לזווית ראייה רחבה ומקצועית.
במכתב שנועד לראש הממשלה מודגש, כי המשך קיומה של הנציבות, איושה והפעלתה, חשובים במיוחד לאחר הצטרפותה של ישראל ל-OECD, ארגון המעמיד את נושא תכנון ארוך-טווח במרכז דרישותיו כלפי המדינות החברות, והצורך בהטמעת שיקולים רחבים ומגוונים בחקיקה הישראלית, לרבות דרישות רבות בתחום הסביבתי.
בעוד מדינות העולם המפותח מתקדמות לעבר הטמעת שיקולים סביבתיים וחברתיים בקבלת ההחלטות והגברת השקיפות לציבור, נראה כי ישראל מבקשת ללכת אחורה, ולמנוע את האפשרות לבסס החלטות על חשיבה ותכנון לטווח הארוך. חוסר בתכנון ובחשיבה לטווח הבינוני והארוך כבר גרמו לנזקים חמורים בתחום הסביבה, בריאות הציבור ואיכות החיים בישראל. ביטולה של הנציבות עלול להעביר מסר כאילו ישראל מפסיקה להתחשב בדורות הבאים, ומעדיפה מהירות על פני איכות בקביעת המדיניות ובקבלת ההחלטות.
בין החותמים על המכתב נמצאים ראשי הארגונים הסביבתיים העיקריים, וביניהם החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין, הקרן הקיימת לישראל, גרינפיס, מגמה ירוקה, ידידי כדור הארץ, צלול, מרכז השל, הקואליציה לבריאות הציבור, אחל"ה, הפורום הישראלי לאנרגיה, עמקים ומרחבים ואזרחים למען הסביבה בגליל.
