שופטי בג"צ קבעו כי אין לאפשר למושבים להשכיר שטחים לתעסוקה שאינה חקלאית, כפי שאפשר בעבר מנהל מקרקעי ישראל.
בפסק הדין מצטטים שופטי בג"צ את טיעוני 'אדם טבע ודין' (98-107) וקובעים כי ההחלטה חורגת ממתחם הסבירות:"גידול ניכר בהיקף הבנייה לתעסוקה לא חקלאית עלול לממש לפחות חלק מן החששות הכרוכים בתופעת הפרבור ובכלל זה מעבר עסקים מן העיר לכפר בשל תנאים טובים יותר שיוצעו להם; החמרת גודש התנועה והתחבורה באזורים שאינם מיועדים לכך שיגרום בתורו לפגיעה סביבתית...".
עוד מוסיפים שופטי בג"צ כי הדבר עלול להביא להכשרת דרכים חדשות וחניונים בשטחים פתוחים לשימוש מוגבר ברכב פרטי ולהחמרת מפגעי הזיהום.
עוד נכתב בפסק הדין כי ההחלטה להתיר השכרת השטחים המיועדים לתעסוקה לא חקלאית לבעלי הזכויות בנחלה אינה מעניקה משקל ראוי לשיקולים השונים ואינה מאזנת כהלכה ביניהם, ומשכך חורגת היא ממתחם הסבירות.
עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל 'אדם טבע ודין' בירך היום על החלטת בג"צ ואמר כי החלטת בית המשפט הינה תקדימית ומעידה על החשיבות שרואים השופטים בהגנה על המרחב הכפרי הפתוח מפני פרבור תעסוקתי. פסה"ד מחזק את עמדת אדם טבע ודין לפיה יש לחזק את הגושים האורבניים בהם מתגוררים למעלה מ90% מתושבי המדינה.
אדם טבע ודין עתרה לבג"צ נגד החלטת מנהל מקרקעי ישראל לאשר את המלצות ועדת הבר, בעניין מתן אפשרות לכל בעלה נחלה במושב להקים ולהשכיר שטחים לתעסוקה. העתירה הוגשה ב-1 ליולי 2007, לאחר ששר האוצר אישר את המלצות ועדת הבר, ובכך נתן תוקף רשמי להחלטת מועצת מנהל מקרקעי ישראל (ממ"י) לאמצן.
החשש היה כי ההחלטה צפויה להוביל לתוספת עצומה של שטחי תעסוקה במושבים ולמעבר שוכרי שטחים אלה מהמרכזים העירוניים אל השטחים החקלאיים. לפעולה זו, השלכות חברתיות וסביבתיות קשות כאחד.
בעתירה נטען כי הגדלת היצע שטחי התעסוקה להשכרה במושבים תביא בהכרח לנטישת שטחים כאלו בערים, דבר שמשמעותו הסביבתית השלילית ברורה. "חוסר התיאום של ממ"י מול מוסדות התכנון השונים, עומדים בעוכריה של ההחלטה ולכן אין באפשרות המועצה לאשר את התוכנית מבלי לפנות קודם כל אל מוסדות התכנון, על מנת שיבחנו את הנושא ויציגו את עמדתם".
