ערב חג השבועות, החג של החקלאים, היה גם חג שמח לשבע חוות ברמת הנגב: בית המשפט השלום בבאר שבע מחק את תביעות הפינוי שהוגשו כנגד חוות דרך היין ברמת הנגב

כלים

שופט בית המשפט השלום בבאר שבע, השופט יעקב פרסקי נענה לבקשת פורום חוות "דרך היין" שברמת הנגב והורה למדינה למחוק את תביעות הפינוי שהוגשו ע"י מנהל מקרקעי ישראל באמצעות פרקליטות המדינה כנגד 7 חוות חקלאיות ברמת הנגב

החוות אשר יוצגו ע"י עו"ד אליעד שרגא טענו כי לנוכח השינוי במצב המשפטי בשל תיקון חוק הרשות לפיתוח הנגב, שנועד להסדיר את מעמד החוות, יש למחוק את תביעות הפינוי או לפחות לעכבן , עד למיצוי התהליכים שיש בידי הועדה הבין משרדית שפועלת בהתאם לחוק על מנת להסדיר את נושא החוות.

השופט פרסקי דחה את טענת המדינה לפיה הסיכויים שהחוות יוכלו להוכיח את סיכויי הצלחתם להסדרת ענייניהם הוא קטן והוסיף כי התנאי המוקדם שמבקשת המדינה לקבוע מרוקן מתוכן את כוונת המחוקק בתיקון לחוק הרשות לפיתוח הנגב. לפיכך ולנוכח השינוי במצב המשפטי מאז הוגשו התביעות ולאחר ששקל את נימוקי שני הצדדים החליט השופט פרסקי למחוק את תביעות הפינוי כנגד החוות.

יחד עם זאת פונה השופט לשני הצדדים וקובע כי בית המשפט מצפה מהמדינה לאפשר לחוות למצות את ענייניהם בפני הועדה "בלב פתוח , אוזן קשבת ובנפש חפצה" ואילו מהחוות מצופה לפעול בתום לב ולא לנצל לרעה את הזמן שניתן בידיהן . השופט מתיר למדינה לחוזר ולהגיש תביעות בתום שנה מהיום במידה ויתברר כי הנתבעים ניצלו לרעה את הזמן שניתן ולא פעלו בתום לב.

החוות החקלאיות ( חוות הבודדים) בדרך היין הינו פרויקט התיישבותי חקלאי-תיירותי, שיזמו המדינה ומועצה אזורית רמת הנגב , באמצעות מינהל מקרקעי ישראל, בתחילת שנות ה- 90 במטרה להגשים מטרות לאומיות כגון פיתוח וחיזוק הנגב באמצעות פרויקט של חוות המשלבות חקלאות ותיירות ושמירה על קרקעות המדינה מפני פלישות שלא כדין, והעלאת קרנו של הנגב והרחבת הבסיס הכלכלי בו .

24 משפחות נענו לקריאת המדינה, ובסופו של מסע בירוקראטי ארוך, הקימו, בעבודה קשה ותוך השקעת כספים רבים את החוות בדרך היין שברמת הנגב. כיום מצויות על הקרקע 23 חוות, כולם בעידודה ובתמיכתה של המדינה, על מוסדותיה וגופיה השונים.המאוכלסות בידי 23 משפחות ויחידים, והעוסקות במגוון של גידולים חקלאיים, ייצור מוצרים חקלאיים, ותיירות מדברית.

לפני כשלוש שנים , התחרטה המדינה, חזרה בה מהתחייבויותיה , וביקשה לסלק את המתיישבים מחוותיהם שלהם, אשר נבנו על ידם ובכספם, כדי לאפשר לה להוציא את החוות המאוישות למכרז.