כלים

תביעת ענק שהגיש בנק לאומי נגד חברה, בעלי מניותיה, המנכ"ל והערבים, הסתיימה בבית משפט השלום בירושלים באופן מפתיע: החוב שהיה גבוה מ-16 מליון ₪, התכווץ ל- 365 אלף ₪, והבנק אף התנצל, לפרוטוקול בית המשפט, על התנהלותו כנגד אחד מהנתבעים

בשנת 1997, פתחה חברת דור טאואר בע"מ חשבון בבנק לאומי לישראל. כעבור 10 שנים, בשנת 2008, החברה חבה לבנק מעל 16 מיליון ₪ וזאת כתוצאה ממשיכות יתר ותנועות אחרות בחשבון שפתחה.

לאחר שדרישות הבנק לפרוע את החוב העלו חרס, הגיש הבנק כתב תביעה בסדר דין מקוצר כנגד החברה וכנגד שני הערבים לחובותיה, ביניהם יעקב דוד פליטניק – תושב חוץ המתגורר בלונדון שהנו בעל מניות ומנהל החברה. משיקולי אגרה, הבנק בחר להגיש תביעה על סך מליון וחצי ₪ בלבד, כאשר החוב המלא לא כלל ריבית.

באמצעות עוה"ד ישי בית-און ויהונתן ליטבק, ביקש פליטניק רשות להתגונן ובית המשפט נעתר לבקשתו. פליטניק טען, כי רשלנות הבנק בפיקוח על פרויקט הבנייה, בהליך כינוס הפרויקט ואי ביצוע מכר שדי היה בו לסגור את חוב התביעה, הם שגרמה להיווצרות החוב, כי על התביעה חלה התיישנות וכי טיפול רשלני בנכס של החברה ובחתימת ערבים משחררים אותו למעשה מהחוב. אם לא די בכך, הבנק שיחרר נכס משועבד של נתבע אחר בתיק, ששמו ליאונל קספר.

לאחר משפט שהתנהל במשך יותר מ-3 שנים, נאלץ הבנק, שיוצג על ידי עו"ד נועם בר-דוד, להסכים לכך שפליטניק יחזיר 365 אלף ₪ בלבד כשהדבר יהווה סילוק מלא וסופי של כל תביעה ודרישה של הבנק כלפיו וכלפי הערב הנוסף, זאת – כפי שנקבע בפסק הדין – כשחובותיהם לבנק הגיעו לסך של 16 מיליון ₪ נכון למועד הגשת התביעה.

ואם לא די בכך, לבקשת עו"ד בית און הבנק גם התנצל בפני פליטניק והדבר אף צוין - באופן חריג - בפסק הדין: "לבקשת עו"ד ישי בית-און, בא כוחו של מר יעקב דוד פליטניק, מתנצל בזאת הבנק כלפי מר יעקב דוד פליטניק, אם וככל שבמהלך שנות המשפט התבטא מי מטעמו של הבנק באופן לא הגון או באופן שפגע במעמדו ובנדיבותו של פליטניק כלפי מדינת ישראל, והיותו ציוני ידוע", נכתב.

ההחלטה ניתנה לפני כמה שבועות על ידי השופטת תמר בר-אשר צבן (ת.א. 11962/08).