על פי הצעת החוק, אשר נדחתה אתמול (15.2) בקריאה טרומית, נאסר על בעל עסק לקבוע מחיר למוצר בסכום הנמוך מעשר אגורות, שגורם להטעיית הצרכנים באמצעות יצירת מראית עין של מחיר נמוך מהמחיר האמיתי, בעוד שידוע כי לא קיימים מטבעות שניתן לשלם באמצעותם את המחירים המוצגים, לרוב בדמות 9.99 ₪.
יוזם הצעת החוק, ח"כ מגלי והבה, הסביר כי לאחר שביטל בנק ישראל את מטבעות האגורה מחד, מבלי שהמציע הסדר שיאפשר לאזרחים לקבל את העודף שמגיע להם חזרה מאידך, נוצר מצב שבו נותנת הממשלה יד לעושק אזרחיה.
"ההסדר הקיים המאפשר הצגת מחירי מוצרים שלא ניתן לקבל עליהם עודף עולה לכלל אזרחי ישראל מיליארדי שקלים בשנה. סכומים אלו נצברים בקופותיהם של בעלי תחנות הדלק, הסופרמרקטים ודוכני השווקים, אשר מנצלים את החוק ומציגים לאזרח סכום ערטילאי שכל מטרתו להטעות את האזרח הסביר. אותו אזרח, שלא מחזיק בכרטיסי אשראי וקונה ממעט הכסף המזומן שיש בידו שתייה, בגד, או כל מוצר אחר, נאלץ להפסיד את כספו, שנצבר בקופותיהם של בעלי העסק. אותה ממשלה שמאפשרת את גזל אזרחיה, הינה שותפה מלאה לשוד האזרחים שכספם אינו מוחזר להם", אמר ח"כ והבה והתחייב להביא את ההצעה לקריאה טרומית בכל חצי שנה, במטרה ללחוץ על הממשלה לבטל את התמחור המטעה.
לפני כשנה, העלה ח"כ והבה את הצעת החוק המוצעת, אולם משנדחתה על ידי הממשלה, תוך הבטחה להסדיר את הנושא במסגרת התקנות הקיימות ומשהבחין כי טרם נמצא פתרון להטעיית הצרכנים, ביקש ח"כ והבה להעלות את ההצעה בשנית, מתוך תקווה כי הפעם יושם הקץ למחירים המופקעים שאינם קיימים במציאות.
לדבריו, אין כוונת ההצעה לבטל כליל את האגורות, כי אם רק בתשלומים על מוצרים מוגמרים שאינם נקבעים מכוח החוק והיא לא תחול על תעריפים רגולריים דוגמת הגז, החשמל, הדלק והטלפון.
המתנגדים העיקריים להצעת החוק הם בנק ישראל ומשרד האוצר, אשר לטענתם ביטול מחירי ה- 99 אגורות יביא להעלאת מחירים ולכאוס במשק. לעומתם, תומך משרד התמ"ת בעיקרון לפיו פרקטיקת ה- 99 אגורות אינה הוגנת ומטעה פסיכולוגית, שכן מוחו של האדם הסביר מעבד מחיר זה כלפי מטה ולא כלפי המחיר האמיתי הגבוה.
