על מי מוטלת חובת המזונות?
עם פרידת בני הזוג, על האב לשלם מזונות לילדיו על מנת לממן את צרכיהם השונים, ולשמור על רמת החיים לה הורגלו הילדים טרם הפרידה. כאשר הצדדים אינם מצליחים להגיע להסכמות בנושא זה, דבר שבד"כ קורה לאור המשבר ביחסים- יש לפנות לביהמ"ש בתביעת מזונות, על מנת שביהמ"ש יקבע מהו סכום המזונות החודשי אותו אמור לשלם האב עבור מזונות ילדיו, לידי האם.
לעיתים, גם כאשר הצדדים חיים עדיין תחת קורת גג אחת- אולם הבעל הפסיק להעביר את משכרותו לחשבון המשותף, או מאיים כי יעשה זאת- עשוי ביהמ"ש לפסוק מזונות, מאחר וקיים חשש כי צרכי הקטינים ו/או האישה אינם מסופקים.
מהי הפרוצדורה בבית המשפט?
לאחר שמוגשת תביעת מזונות ילדים, ולעיתים עוד טרם הדיון הראשון בתיק, ביהמ"ש יקבע סכום מזונות אשר נקרא "מזונות זמניים", אותו ישלם האב עד מתן החלטה אחרת בתביעה.
יתכן כי בהמשך ההליך, לפי ראיות שיביאו הצדדים, יחליט ביהמ"ש להעלות או להוריד את גובה המזונות, ועל כן הם נקראים זמניים.
כיצד קובע בית המשפט את סכום המזונות?
ע"פ הנהוג בפסיקה, צרכים מינימליים של קטין אחד עומדים על סך של 1,250 ש"ח, ובנוסף על האב להשתתף במחצית הוצאות חינוך והוצאות בריאות חריגות, וכן ב20%-30% מהוצאות מדור ( משכנתא או שכירות) ואחזקת מדור ( ארנונה, מים, חשמל, טלפון וכיוצב').
מעבר לחבילה הבסיסית, הרי שלילד עשויים להיות צרכים נוספים, שמידת השתכרות ההורים עשויה להשפיע על מי יהיה מוטל לשאת במימון צרכים אלו. לרוב, כאשר רמות ההכנסה של ההורים דומות- נטית ביהמ"ש היא לקבוע כי הם ישאו בכך באופן שווה.
האם ניתן לשנות את גובה המזונות?
במקרים המתאימים, לאחר שניתן פס"ד למזונות, ניתן להגיש תביעה להגדלה או להפחתה של סכום המזונות, אם קיים שינוי נסיבות מהותי.
לדוגמה, במקרה בו האב פוטר מעבודתו ו/או נקלע לחובות ו/או הקים משפחה חדשה, או מנגד- כאשר לקטינים הוצאות מוגברות, כגון בשל בעיה בריאותית שלא היתה קיימת קודם- ניתן לפנות לביהמ"ש בעניין.
ככלל, שינוי גובה המזונות אינו דבר של מה בכך, ותביעה זו אינה פשוטה להוכחה, במיוחד כאשר הצדדים הסכימו לסכום שנפסק.
מהם הקריטריונים לצורך קביעת דמי המזונות עבור קטינים?
על מנת לקבוע איזה סכום נדרש לצורך המזונות, ביהמ"ש בוחן את משכורתו של האב, משכורתה של האם, ונכסים שיש להם- כגון דירה, חסכונות וכו. כמו כן הוא יבדוק את צרכי הקטינים ורמת החיים לה הורגלו.
על האב מוטלת חובה לספק את כל הצרכים ההכרחיים של הילדים, במיוחד כאשר מדובר בילדים קטנים יחסית, גם אם אינו עובד או אם משכורתו אינה גבוהה. צרכים שהינם מעבר ל"צרכים ההכרחיים", כגון דמי כיס, בילויים, מתנות וכו, ישולמו בחלקם ע"י האב ובחלקם ע"י האם, בהתאם להשתכרותם.
כאשר משכורתה של האם גבוהה, או כאשר יש לה נכסים שונים- ביהמ"ש יתחשב בכך, ויתכן כי יחייב אותה בתשלום חלק מהוצאות שונות שהינם "מותרות." בנוסף, בד"כ ביהמ"ש יקבע כי על אם להשתתף במחצית מהוצאות חינוך ובריאות של ילדיה.
חשוב להבהיר כי הילדים זכאים למזונות עד גיל 18, ולשליש מגובה המזונות עד גיל 21 . כלומר, באם נקבע כי ילד אמור לקבל סך של 1800 ₪, הרי שהגיעו לגיל 18, ועד לגיל 21- הוא יקבל 600 ₪ לחודש.
כן חשוב להבהיר כי אב חייב במזונות ילדיו גם לאחר הגירושין מאמם, ואין לגירושין אלו כל השפעה על חובתו לשלם מזונות!
הכותב הוא עו"ד אריאל דרור ממשרד עו"ד אריאל דרור המתמחה בדיני משפחה וירושה. משרד עוה"ד דרור הינו משרד בוטיק לדיני משפחה, הפועל מזה למעלה מעשור. עורכי הדין במשרד עוסקים בתיקי משפחה המשלבים תחומים מגוונים לרבות הסכמי ממון, מזונות, פירוק שיתוף, ידועים בציבור, אבהות, חטיפות ילדים, וצוואות וירושות.
כל האמור במאמר זה לא בא במקום ייעוץ משפטי פרטני ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד.
