על-פי הצעת החוק, נערות המעוניינות בקבלת פטור משירות בצה"ל מטעמי הכרה דתית, היו אמורות להצהיר כי למדו במוסד חינוכי-דתי ולהציג אישור רשמי ממוסד זה. ההצעה, שיזמו ח"כ ישראל חסון (קדימה), ס' ראש השב"כ לשעבר ויו"ר השדולה הפרלמנטארית לצמצום תופעת ההשתמטות מצה"ל, ח"כ משה מוץ מטלון (ישראל ביתנו) וח"כ מירי רגב (ליכוד), אושרה לפני כשבועיים בוועדת השרים לחקיקה. אולם ש"ס הגישה ערר על החלטה זו ולמרות שטרם עשתה זאת, הייתה אמורה הממשלה לדון בו.
אי לכך, החליט היוזם הראשי של הצעת החוק, ח"כ ישראל חסון, להעלות אותה להצבעה שמית בקריאה טרומית במליאת הכנסת. וכאמור, ההצעה נדחתה ברוב של 51 ח"כים מול 28 בשל לחצים ואיומים שהפעילו המפלגות החרדיות בקואליציה ולמרות שצה"ל תמך בהצעת החוק הנ"ל. ח"כ מתן וילנאי, ס' שר הביטחון, היה הח"כ היחיד מהקואליציה שהצביעה בעדה.
הצעת החוק "משתמטות בשם הדת" עלתה כבר לפני מספר חודשים בוועדת השרים לחקיקה אך השרים החרדיים בממשלה התנגדו בתקיפות בטענה כי היא מהווה פגיעה בסטאטוס קוו. היא אף עוררה ויכוח סוער בתוך הקואליציה, ויכוח שבסופו נכפתה עמדתם של החרדים על שאר חברי הממשלה. גם הניסיונות להגיע לפשרה בין יוזמי ההצעה לבין השרים החרדיים בנוגע לנוסח הצעת החוק לא צלחו. למרות שנדחתה על-ידי השרים, יוזמי ההצעה העלו אותה להצבעה שמית במליאת הכנסת, אך בשל משמעת קואליונית היא נדחתה גם אז. בשל המשמעת הקואליציונית והחלטת הממשלה להצביע נגד הצעת החוק, הח"כים מוץ מטלון ומירי רגב לא נכחו במליאה בזמן ההצבעה, למרות שיזמו את ההצעה עם ח"כ חסון.
גורמים בכנסת ציינו, כי העובדה שקידום החקיקה הממשלתית בעניין מתעכב ושהממשלה בחרה להפיל את הצעת החוק של ח"כ חסון, מעידה על רצונה של הקואליציה להמשיך בהישרדותה ללא יצירת מחלוקות ומשברים פנימיים ועל הקרבתם של אינטרסים ממלכתיים לטובת אינטרסים פוליטיים צרים.
על-פי הצעת החוק שיזמו ח"כ חסון, היו אמורות נערות המעוניינות בקבלת פטור משירות בצה"ל להצהיר כי למדו במוסד חינוכי-דתי במשך שנתיים לפחות בשלוש השנים שקדמו להגשת התצהיר. עוד הוצע, כי תוטל עליהן החובה לצרף לתצהיר אישור רשמי מהמוסד בו למדו. למרות זאת, במקרים שבהם לא למדה נערה במוסד חינוכי מעין זה, הוצע להשאיר פתח להפעלת שיקול-דעת וסיכוי למי ששכנעה את המראיין בלשכת הגיוס כי יש טעמים מיוחדים המצדיקים זאת.
לדברי ח"כ חסון "זהו יום עצוב לממשלה ולמדינת ישראל. הקואליציה נכנעה ללחצים ולאיומים של המפלגות החרדיות, ולמעשה, אין בכך כל חדש...הצעתנו זכתה לתמיכתו של צה"ל, אשר מדגיש את המחסור בחיילות במגוון מקצועות, ובמיוחד ב"תומך לחימה". חברי הכנסת בחרו בעידוד ההשתמטות במקום לקרוא לעידוד השויון בנטל השירות הצבאי ולצמצם באופן משמעותי את התופעה הבזויה של השתמטות נערות בשם הדת".
כיום, על-פי החוק הקיים, נדרשות המעוניינות בקבלת פטור משירות חובה בצה"ל מטעמי הכרה דתית להגיש רק תצהיר בפני שופט או דיין בבית דין רבני, לפיו טעמים שבהכרה דתית מונעים אותן מלשרת בשירות בטחון, הן שומרות על כשרות בבית ומחוצה לו והן אינן נוסעת בשבת. לאחר מסירת תצהיר זה, הן פטורות משירות ביטחון.
ראש אכ"א בצה"ל, האלוף אבי זמיר, התבטא לאחרונה בנושא. לדבריו "לא אביע דעה בסוגייה של האם בת דתיה יכולה לשרת בצבא, למרות שאני יודע לתת גם לדתיות את התנאים לשרת בצבא, ויש לנו לא מעט בנות דתיות. מה שמפריע לי הוא שבנות שאינן דתיות עושות שימוש ציני בחוק. ב-1996/7 עמדנו על כ-20% 'מצהירות'. היום זה קפץ ל-36%. לדעתי, יש היום 3,000-4,000 מתחזות. כבר עכשיו 45% מהבנות לא מתגייסות לצבא, והגיע הזמן לשנות את הקריטריונים. אפילו אצל הבנים יש סף ל'תורתו אמונתו': צריך להביא אישור על לימודים בישיבה או 4-5 יחידות תלמוד בתיכון. אצל הבנות אין כלום. פעם לחש לי ח"כ חרדי באוזן: 'אתה לא מבין למה אנחנו מתכוונים. אנחנו מתנגדים לכך שבנות ישראל ישרתו בכלל בצבא'. לדעתי, החברה הישראלית לא יכולה להשלים עם זה. ואגב, גם אם אני מצליח לגלות בת ששיקרה, אני לא יכול לעשות לה כלום".
