לאה פילובסקי, ילידת 1970 , תושבת קריית חיים ובמקצועה היא מורה לחינוך מיוחד בחיפה. שמונה עשרה שנים פרסמה פילובסקי בכתבי עת ובעיתונים וזמן רב חיכתה עד שהוציאה בתחילת השנה ספר שירים ראשון בשם "אומנות זה" שלדעת חברי וועדת השופטים הספר ראוי לתשומת לב, להערכה ולקריאה אוהבת. אלה אינם שירי בוסר, מציינים השופטים, פילובסקי לא מיהרה לכנס.
"היא חיכתה לרגע שבו תוכל לתת בידי הקורא...עולם אישי מאוד, מיוסר מאוד, ומעובד עיבוד אמנותי מרשים. ניכר בה שהיא קראה היטב שירה בכלל ואת השירה העברית בפרט. היא מצטטת משוררים רבים והיא נעזרת במסורת השירה העברית, ואגב כך גם חולקת לה כבוד" ועוד מציינים חברי ועדת השיפוט כי מסורת השירה משמשת את לאה פילובסקי כדי לשאוב את עולמה החוויתי מתוך הביוגרפיה שלה, ומתוך פצעי הביוגרפיה, אבל לתרגם אותה למעשה אמנות משוכלל ומרגש. פילובסקי, קובעים חבר השופטים, היא יוצרת מגוונת המסרבת למונוטוניות ומוצאת לכל שיר את הלשון והקצב ההולמים אותו והם מסכמים: "אנחנו מוצאים בספר הביכורים של לאה פילובסקי גם סיכום של דרך וגם הבטחה להמשך הדרך".
לאה פילובסקי אמרה עם קבלת הפרס כי "השירה, כמו התורה, היא בעיני במיטבה כשהיא מדברת לבני האדם, ועליהם, בשפתם – שפת האנושיות המשותפת לכולם".
פילובסקי, ילידת ירושלים, בת לאב מרצה ביידיש ואם שהיא ד"ר להיסטוריה. היא עברה עם משפחתה בגיל ארבע לקריית ביאליק, בנעוריה גרה שנתיים בניו-יורק,חזרה לישראל, שירתה בנח"ל ולאחר מכן התגוררה עשור שנים בירושלים, למדה ספרות וסוציולוגיה באוניברסיטה העברית ולאחר שסיימה תואר שני שבה לצפון, עשתה הסבה והיא משמשת מורה לחינוך מיוחד בחיפה. לפני תריסר שנים חזרה בתשובה. מורי הדרך הרוחניים שלה הם לדבריה המשוררים נורית זרחי, חיים גורי ואמיר אור. ספר השירה "אומנות זה" בהוצאת פרדס, הוא בעריכתה של ליאת קפלן.
למעלה מ-20 משוררים, ביניהם חיים גורי, טוביה ריבנר, אמיר אור ואחרים השתתפו בפסטיבל המשוררים ה-13 במטולה שנמשך שלושה ימים וכלל סדרת מפגשים של המשוררים עם קהל של מאות חובבי שירה שהגיע לפסטיבל מכל רחבי הארץ.
