אמש נערך כנס תחת הכותרת "התמודדות האבות המייסדים עם סוגיות דת ומדינה: עיון מחדש בהסכם האבות המייסדים 1947" לרגל פרסום ספרו האחרון של השר לשעבר, פרופ' שמעון שטרית,מהאוניברסיטה העברית על דת ומדינה בהודו בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד.
את הכנס הנחה המשנה לשעבר לנשיא בית המשפט העליון, השופט אליעזר ריבלין, ונשאו בו דברים יו"ר האופוזיציה, חה"כ יצחק הרצוג, סגן שר החינוך, חה"כ הרב מאיר פרוש והשרים לשעבר, משה נסים מהליכוד ויצחק לוי מהמפד"ל.
בכנס רב משתתפים של האוניברסיטה העברית שהתקיים במרכז העולמי למורשת יהדות צפון-אפריקה, נשאו דברים פרופ' יובל שני, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, וחיים כהן יו"ר המרכז העולמי .
בתחילת הדיון הציג פרופ' שטרית דברי הקדמה ואמר "מכתב הסטטוס-קוו הוא הסכם בעל מעמד חוקתי. לקראת שנת ה-70 לגיבושו על ידי בן גוריון יחד עם גרינבוים, פישמן-מימון ואגודת ישראל, ראוי לעיין מחדש בהתאמות הנדרשות לאור ההתפתחויות שחלו בחברה הישראלית".
הוא הוסיף כי רצוי שתוקם אסיפה מכוננת בהרכב של הכנסת לעיון מחדש בהסכם המייסדים.
*עיקרי הדברים שנאמרו בדיון*:
*חה"כ יצחק הרצוג*: ההסכם היה הכרחי על מנת ליצור חזית אחידה בעם מול ועדת אונסקו"פ. אני מצר מאוד על העצמאות המוחלטת של הזרמים השונים ביהדות בנושאים שנמצאים בקונצנזוס, אני חושב שזה יוצר כמה עמים. החינוך החרדי והכשרות בצבא ובמוסדות מדינה, נמצאים בקונצנזוס עדיין לעומת הכשרות בפרהסיה שנמצאת במקום יותר מורכב.
לעומת זאת גירושין ונישואין וגיור נמצאים במחלוקת ועשויים להגיע לשינוי או לעימות. הרבנות הראשית נחלשה בשנים נאחרונות, לא מעט בשל הקמת המוסדות העצמאיים של החרדים וכמעט ולא מקשיבים לה. הסטטוס קוו הוא לא בדיוק כשהיה בגלל השתנות המציאות והיחסים עם התפוצות. אני מוטרד מכך שזוגות צעירים רבים בוחרים כמחאה שלא להתחתן דרך הרבנות, וחושב שיש לתת לזה את הדעת.
הגיע הזמן לשינויים ברבנות ובסוגיות שבמחלוקת. הסכם המייסדים עדיין קובע כיום את הסטטוס קוו, הוא חשוב, אך אין ספק שהגיע הזמן גם לשקול אם יש לעדכנו, ולהתאימו לשינויים שהתרחשו.
סגן שר החינוך פרוש: אגודת ישראל מייצגת את היהדות האותנטית. ניתן להשוות את רצונם של החרדים להגן על הסטטוס-קוו לרצונם של אחרים להגן על בית המשפט העליון מפני רפורמות בסמכותו. הסטטוס-קוו וההסכמות נוצרו בתהליך שנמשך משנת 1930 ועד לשנת 1948, ומייצגים תהליך ארוך ולא רק הסכם שנחתם בשנת 1947.
מי יאמין לנו בעתיד, אם אין אנו מכבדים את הסכם האבות מייסדים. אסור שנגיע למצב שבו הבית הלאומי אינו מתאים ליהודי האותנטי החרדי הלומד תורה. המייסדים התחייבו ואני פונה אליכם מהלב: אנא אחי אל תריבו, אנא נשאר עם אחד ומאוחד ולא נשנה את ההסכם.
עו"ד משה נסים: נישואים אזרחיים בישראל לא יהיו. כולם יודעים שזה דבר מסוכן לאחדות העם. האבות המייסדים לא התכוונו לשעה, מכיוון שידעו שמדינה חיה חיי עולם ולדורי דורות אין רוב לשינויים בסטטוס-קוו וגם לא יהיה. נישואין וגירושין בישראל נעשים לפי דין תורה וכך יישאר, מכיוון שאין שופטי בתי המשפט ממחים לדיני תורה ויש להשאיר זאת אצל אלו שהוסמכו.
יש מספר דברים שהרבנות לוקה בהם כגון נושא הגיור, בו יש החמרות קשות שאינן מוצדקות כמו שנעשה עם העולים מבריה"מ, שנכפתה עליהם במולדתם להתרחק מן הדת ועל כן יש להקל בהם. לא יהיה ניתן להשלים לאורך זמן עם ההחמרות שנוהגים בגיור במקרים לא מוצדקים.
"נושא בעייתי נוסף הוא נשים עגונות. במשך דורות גדולי הרבנים הצליחו למצוא לכך פתרונות. היום אין נוגעים בנושא זה וחבל, מכיוון שעל פי ההלכה ניתן לפתור זאת. ללא מענה לנושאים אלו עלולה להיות בעיה." אמר נסים.
*הרב יצחק לוי: אני מסכים עם הקביעה שהסטטוס-קוו הוא מסמך חוקתי. תהיה זו הפרה בוטה לעם ישראל לדורותיו אם יום אחד יבטלו אותו, שכן זהו מסמך שמהווה את אחד הבסיסים למדינת ישראל. כמו שלא יעלה על הדעת לבטל יום אחד את מגילת העצמאות. מסמך זה הוא מסמך של אחדות. אם נשנה את המסמך האחדות תיפגם.
ניתן לבקש גמישות הלכתית מהרבנים בתנאי שהרבנים יבצעו זאת. אני מוכן לגמישות בנושא הגיור אך לא להוציא זאת מהרבנות. לא כל אחד יכול להחליט מיהו יהודי ואיך עושים גיור. הגיור צריך להיות הלכתי בתנאי שזה נעשה במסגרת הרבנות הראשית ומתוך ההלכה. חוק טל היה חוק מצוין והבג"צ טעה.
