חיזבאללה

(דעות)
צילום: Mstyslav Chernov  דרך Wikimedia Commons

CUI BONO - "מי מרוויח", בלטינית – היא השאלה הראשונה שחוקר מנוסה שואל את עצמו כאשר הוא חוקר פשע.

(הדופק הבטחוני)

"בחירתו של מישל עאון ועצמאותו כנשיא לבנון תלויה בתוצאות המלחמה בסוריה, בה בני בריתו חיזבאללה נלחמים להצלת ההגמוניה השיעית ובמיוחד המשטר באיראן.

(הדופק הפוליטי)
הנשיא ריבלין באוקראינה בטקס הנחת הזר בקבר החייל האלמוני. צילום: חיים צח/ לע"מ

ביקורו הממלכתי של נשיא המדינה באוקראינה: נשיא המדינה נאם בפני הפרלמנט האוקראיני ביום דיונים מיוחד לציון 75 שנים לטבח בבאבי יאר. נשיא המדינה: ״אסור לנו לקחת חלק בחטא השכחה, ההשכחה וההכחשה״ ״מנהיגי אומה שיתמכו בתפיסות אנטישמיות גזעניות וניאו נאציות לא יהיו חברים רצויים במשפחת בני העמים״

(בארץ)
נשיא המדינה בתצפית ע"ש דדו במטולה

נשיא המדינה ערך היום ביקור מיוחד בצפון במסגרתו נשא דברים בטקס האזכרה הממלכתי ליוסף טרומפלדור וביקר במטולה החוגגת 120 להקמתה. ״העלאת שארית הפלטה של יהדות תימן במבצע חשאי מורכב ומסובך- זו המדינה עליה חלמו טרומפלדור וחבריו, מדינה שהיא עוגן, מקום מבטחים״. ״חיזבאללה הוא ארגון טרור אכזרי שאיים בעבר ומאיים בהווה על כל אזרחי מדינת ישראל, ערבים ויהודים כאחד- מי שאומר אחרת מכל סיבה שהיא- חוטא לאמת ולמוסר ועושה עוול לציבור בוחריו ותומכיו ולאזרחי ישראל כולם״

(דעות)

אז האם חיזבאללה הוא ארגון-טרור? מובן שלא. אז מדוע החליטה הליגה הערבית שהוא כן? מפני שרוב חברות הליגה שייכות לאסלאם הסוני, ואילו חיזבאללה הוא ארגון שיעי, התומך באיראן השיעית ובבשאר אל-אסד העלאווי, הכמעט-שיעי. אז האם צדקו המפלגות הערביות בישראל, כאשר הן גינו את הכרזת הליגה? צדקו? כן. נהגו בחוכמה? לא.

(הדופק הפוליטי)
ו"ר מפלגת 'יש עתיד', ח"כ יאיר לפיד מגנה את תמיכתם של חברי הכנסת הערבים בחיזבאללה: "חברי הכנסת האלה הם ביזיון לכנסת ישראל ולמדינת ישראל"

יו"ר מפלגת 'יש עתיד', ח"כ יאיר לפיד מגנה את תמיכתם של חברי הכנסת הערבים בחיזבאללה:"חברי הכנסת האלה הם ביזיון לכנסת ישראל ולמדינת ישראל."

(הדופק הפוליטי)
חה״כ איילת נחמיאס ורבין (מפלגת העבודה)

חה״כ איילת נחמיאס ורבין (מפלגת העבודה) על הגינוי של בל״ד וחד״ש על הגדרת חיזבאללה כארגון טרור: ״מפלגה שלא רואה בחיזבאללה ארגון טרור, מדינת ישראל לא יכולה לראות בה כמפלגה פוליטית לגיטימית."

(הדופק הבטחוני)

היום, יום שישי, 19.2.16, התקיים המפגש הראשון בסדרה "שישי תרבות" במרכז רבין, בהנחיית עו"ד דב ויסגלס. במפגש התקיימו שלוש שיחות אישיות בין דב לבין ראש השב"כ לשעבר, יובל דיסקין, העיתונאי נחום ברנע ופרופ' יואב גלבר. במהלך השיחה המרתקת שהתקיימה בין השניים אמר דיסקין: "סוג המנהיגות שיש לנו היום במדינת ישראל לא יכול להוביל לביטחון. זו לא מנהיגות מובילה זו מנהיגות קפואה שבעיקר עוסקת בהישרדות היומיומית שלה ולא בהובלה שלנו לאיזשהו מקום. לצערי גם בצד הפלשתיני יש מנהיגות חדשה והשילוב של שני הדברים האלו הוא שילוב קטלני."

(הדופק הבטחוני)

בעקבות דבריו של מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה, לפיהם "ינחית מכה קשה על ישראל באמצעות פגיעה במיכל האמוניה במפרץ חיפה" , אמרה מאיה יעקבס מנכ"ל עמותת צלול: "מיכל האמוניה המיושן והמסוכן שבלב המטרופולין הצפוף בצפון נמצא כבר שנים על הכוונת של אויבי ישראל. רק בנס הוא לא נפגע עד היום ובינתיים הנשק שמכוון לעברו הופך מדויק ומאיים יותר."

(דעות)

במציאות המזרח תיכונית - אויב אויבך חברך, זו התרבות, גם אם הרבה מהעם הזה חושבים שאנו מנהלים מגעים עם מלכת אנגליה או הולנד. מאחר ורצח העם הסורי מתבצע על רקע אתני בשל היותם סוניים, איך אפשר לעמוד מהצד ולהסתכל מבלי לזעוק נגד? אין לנו כוונה להתערב בנעשה בסוריה, בטח לא צבאית. אבל כשליד גבולנו ואצל שכננו נרצחים מידי יום מאות אנשים כמו זבובים, איננו יכולים להשאר אדישים, במיוחד כעם שעבר סיטואציה דומה לפני רק שבעים שנה