לדבריה, "עמותת צלול, שמובילה כבר שנים את המאבק לסגירת המיכל, הזהירה לא פעם שפגיעה בו תהרוג רבבות בני אדם ושהתגובה הישראלית תגרור את האזור כולו למלחמה. ועדיין, הממשלה נמנעת מלקבל החלטות אמיצות ומשרדי הממשלה ביזבזו זמן יקר בניסיון כושל להקים מפעל אמוניה בנגב. כל עוד חברות הגז דורשות מחיר גז גבוה, מפעל האמוניה לא יוקם ואין עוד טעם לקדם את המכרז. על המשרד להגנת הסביבה להורות על ריקון המיכל למינימום האפשרי, ולהקמת מיכלי אמוניה חדשים, קטנים ובטוחים במקומו - אחד בצפון ואחד בדרום.
עמותת צלול מובילה מזה שנים את המאבק לסגירת מיכל האמוניה. המאבק הוביל לפני כשנתיים להחלטת ממשלה על הקמת מפעל לייצור אמוניה בנגב, אלא שמאז המכרז להקמתו מתעכב.
צלול מפעילה גם בנושא זה לחץ רב על משרדי הממשלה ובראשם המשרד להגנת הסביבה, כדי לקדם פתרון שיאפשר את סגירת המיכל מהר ככל הניתן. לפני ימים אחדים שלחה צלול מכתב לשר להגנת הסביבה, אבי גבאי, ובו דרשה ממנו להודות כי המכרז להקמת המפעל נקלע למבוי סתום ועליו להורות על החלופה השניה עליה המליץ דו"ח חברת הייעוץ "אתוס": הקמת שני מיכלי חוף קטנים, חדשים ובטוחים לשימוש צרכני האמוניה בצפון ובדרום.
ההיסטוריה של הסחבת - הקמת המפעל לייצור אמוניה במישור רותם
ינואר 2010 - המשרד להגנת הסביבה מפרסם מכרז לבחירת יועץ לבחינת חלופות למיכל האמוניה של חיפה כימיקלים. במכרז זוכה חברת "אתוס".
דצמבר 2011 - "אתוס" ממליצה לשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, להקים מפעל לייצור אמוניה בדרום הארץ. החלופה השנייה – הקמת שני מכלים טמונים אחד בחיפה והשני באשקלון.
מרץ 2012 - המשרד להגנת הסביבה הודיע, שהוא מאמץ את המלצת "אתוס". משרד התמ"ת מפרסם הזמנה להציע הצעות לגורמים שונים במשק ומקבל כ-10 תשובות מגורמים שונים. המשרד להגנת הסביבה מתחייב להביא לסגירת המיכל עד לסוף 2015. משרד הכלכלה מודיע שיכריז על החברה שתקים את המפעל עד לסוף 2012. המשרד להגנת הסביבה חזר בו וטען שהמועד לסגירת המיכל יהיה ראשית 2017.
אפריל 2013 - השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ, מבקר במיכל האמוניה ומתחייב להביא לסגירתו עד לראשית 2017.
מאי 2013 - ועדת פנים והגנת הסביבה של הכנסת עורכת דיון מיוחד בנושא מיכלי חומרים מסוכנים, ובראשם מיכל האמוניה של חיפה כימיקלים. השר פרץ מודיע שידרוש מהאוצר להקציב סכום של 70 מיליון שקל כתשתית להקמת מפעל לייצור אמוניה בדרום הארץ.
ספטמבר 2013 - הממשלה מקבלת החלטה (766) להקים מפעל לייצור אמוניה במישור רותם "במהירות האפשרית". ההחלטה כוללת הקמת צוות היגוי בינמשרדי בראשות מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, דוד לפלר, ובהשתתפות נציגי משרד האוצר, משרד הכלכלה, משרד התשתיות הלאומיות, המשרד להגנת העורף (שפורק בינתיים) ומנהל מקרקעי ישראל. על הצוות הוטל לפרסם מכרז קרקע עד לסוף 2013 ולהביא לחתימת חוזה פיתוח עם היזם לא יאוחר מ-15.9.15, בכפוף להשלמת תכנית מפורטת. בנוסף הטילה הממשלה על השר פרץ לדווח לה בכתב, אחת לחצי שנה, על התקדמות הפרויקט.
ינואר 2014 – המשרד להגנת הסביבה ומשרד הכלכלה מפרסמים עוד בקשה להציע הצעות. שמונה חברות עונות לבקשה, ביניהן חברות בינלאומיות. מכרז הקרקע אינו מפורסם.
דצמבר 2014 - מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, דוד לפלר, מודיע בכנס בעיריית חיפה, שאין סיכוי להקמת המפעל עד לתחילת 2017, ומעריך כי יוקם במהלך 2018.
ינואר 2015 - מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, דוד לפלר, מודיע שעד לסוף ינואר 2015 יפורסם מכרז להקמת המפעל.
יוני 2015 - שר האוצר, משה כחלון והשר להגנת הסביבה, אבי גבאי, מקיימים מסיבת עיתונאים למרגלות המיכל ומכריזים שפרסמו את המכרז להקמת המיכל. אך המכרז שפורסם אינו כולל את החוזה ומכרז הקרקע. בעקבות דרישת "צלול" מבטיח המשרד שחלקים אלה יפורסמו עד לאוגוסט 2015.
נובמבר 2015 – המשרד להגנת הסביבה מפרסם את החוזה, אך אינו מפרסם את מכרז הקרקע.
ינואר 2016 – המשרד להגנת הסביבה מפרסם את מכרז הקרקע ומקיים מפגש עם היזמים שבו הם מתבקשים להגיש שאלות. השאלות המרכזיות – שאלת מחיר הגז ושאלת ההגבלים העסקיים.
השר גבאי מתחייב בכנס של השלטון המקומי כי בתוך ארבעה עד חמישה שבועות המציעים יוכלו להציע את הצעותיהם.
גם אם הכל ילך כמתוכנן וללא עיכובים (וניסיון העבר מלמד שהסיכוי לכך קלוש) – זה לוח הזמנים המסתמן:
· פברואר 2016 – היזמים יציעו הצעות במכרז
· 2-3 חודשים עד לבחירת הזוכה – מאי-יוני 2016
· כשנה שייקח ליזמים לגייס את המימון – מאי-יוני 2017
· כשנתיים להקמת המפעל – מאי-יוני 2019
כל לוח הזמנים הזה שרוי תחת סימן שאלה מאוד גדול כל עוד לא ברורה סוגיית מחירי הגז ליזמים, והחשש של המדינה מהקמת מונופול שישלוט למעשה בכל אספקת האמוניה של המדינה. שתי סוגיות אלה לבדן עלולות לעכב את פרסום המכרז, את הקמת המפעל – ואת סגירת המיכל המיושן והמסוכן במפרץ חיפה. כל עוד לא נסגר המיכל – רבבות תושבים שגרים בסמוך אליו חיים ליד "פצצה מתקתקת" שנמצאת על הכוונת של חיזבאללה. אם הסוגיות הללו לא ייפתרו, אפשר בהחלט להעריך שהיזמים ייסוגו מהמהלך כולו וכל תהליך המכרז ירד לטימיון. המשמעות היא שהחלטת הממשלה לא תיושם.
