אך האמת היא שגישה זו מאוד לא חכמה ולא אחראית. כן צריך לדבר על זה או לפחות להתכונן על זה. בשביל זה בדיוק אנחנו עושים ביטוח חיים. בשביל שאחרי שנאבד את היכולת לפרנס את משפחתנו או אחרי לכתנו, חס וחלילה, נשאיר לאישה או לבעל ולילדים שלנו, בסיס איתן להתקיים עליו. בסיס כלכלי מספיק טוב שיוכל לשמר את רמת החיים לה הם היו רגילים.
מה הרעיון שעומד מאחורי ביטוח חיים
חברות ביטוח מציעות למבוטחים לשלם פרמיה חודשית, אותה אנחנו משלמים כאשר יש לנו משכורת ויש לנו אפשרות כלכלית לכך. כשהמטרה היא, שביום בו לא נוכל לעבוד ולא תהיה לנו משכורת, מסיבות של מחלה או נכות, או חס וחלילה אם נמות, נוכל אנחנו או המוטבים שלנו, להשתמש בכסף. עם זה בשביל לטפל בנו ועם זה בשביל ליהנות מקצבה חודשית שתאפשר להם לשמור על רמת חיים סבירה.
יש ברעיון של ביטוח חיים אקט חברתי, שחשוב לא רק למבוטחים ולבני משפחתם אלא גם למדינה. נניח אדם חולה ולא יכול לפרנס את עצמו ואת משפחתו, אז למדינה עדיף שהוא ומשפחתו יחיו מהכסף שהוא העביר לביטוח חיים, ולא יצטרכו לקבל סעד מהמדינה.
מסלולים של ביטוח חיים
חברות ביטוח מציעות שורה של מסלולים בתנאים שונים למבוטחים שלהם. מסלול אחד מתייחס רק למוטבים. בעל הביטוח מציין למי הוא מעוניין שכספי הביטוח יעברו אחרי מותו, והמוטבים מקבלים אותו, עם זה בקצבה חודשית ועם זה בבת אחת. המסלול הנ"ל מתבסס על מגוון תוכניות שונות, שבוחן את ההוצאות שהיו למוטבים ולבעל הביטוח לפני המוות, סוג המוות ועוד.
מסלול שני של ביטוח חיים מתייחס גם לבעל הביטוח. מסלול זה עונה על צרכיו של בעל הביטוח במקרה של נכות כתוצאה מתאונה, מחלה, אובדן כושר עבודה, תאונות אישיות ועוד. במקרים אלה, הכסף מגיע לבעל הביטוח (או משפחתו במקרה והוא לא מתפקד באופן רגיל) והוא מיועד לא רק בשביל לשמור על רמת חיים אלא גם בשביל לממן טיפולים ותרופות, במידת הצורך.
כל ביטוח חיים מתבסס על מגוון פרמטרים, החל מגיל, מין, עיסוק, מצב רפואי, וכן תקופת אכשרה, שזו התקופה המינימאלית בה חייב המובטח עד שהיא תיכנס לתוקף (בדרך כלל מדובר על תקופה בת שנה).
