העובדה שמאות רופאים מתמחים צעירים בוחרים להתפטר ולוותר על שנים של השקעה עצומה בלימודים ובעבודה, כיוון שקצו בתנאים המחפירים והמשפילים בהם הם נאלצים לעבוד, חייבת לנתץ את האטימות השלטונית ולהעביר את נערי האוצר מתחושת שכרון הכוח והניצחון האופפת אותם מאז נחתם הסכם הכניעה של הרופאים

קרא עוד...

ביחסי רופא – מטופל יש נטיה של שני הצדדים לשכוח שהרופא הוא נותן השרות והמטופל הוא זה שמשלם בדרך זו או אחרת את משכורתו של הרופא. כשאנו באים לחברת סלולר, סוכנות הביטוח שלנו, מסעדה או כל נותן שרות אחר אנו תובעים, ובצדק, לקבל שרות הולם ומוחים בחריפות על כל יחס מזלזל או אף סימן קל של קוצר רוח כלפינו. אולם כשמדובר ברופא, אחות או דמויות סמכותיות אחרות שנמנות על הצוות הרפואי כל התודעה הצרכנית שלנו נעלמת כהרף עין

קרא עוד...

לפני מספר ימים, יצא פסק דין מעניין מפתחו של בית המשפט העליון בעניין ניסיון של בנק לממש משכנתא. איש עסקים ועקרת בית, זוג נשוי, ניהלו משך שנים משק בית משותף כאשר הבעל ניהל את עסקי המשפחה והאישה את משק הבית. במסגרת ענייני בני הזוג, הזמין יום אחד הבעל את האישה לחתום על משכנתא על בית המגורים לצורך הלוואה שבכוונתו הייתה לקחת כאשר שטר המשכנתא היה בנוסח הסטנדרטי של הבנק הכולל הבטחת כל הסכומים שבני הזוג היו חייבים לבנק, בעבר או בעתיד בנוסח גורף ומקיף, כפי שבנקים נוהגים להכתיב ללקוחות

קרא עוד...

מצאתי את עצמי לפני כשבוע יושב מול אדם, פליט מניגריה, המוחזק בבית מעצר גבעון. ככל הנראה הוא מוחזק שם עקב טעות בירוקרטית. הסדרי האבטחה שם אינם קפדניים כפי שהם כאשר באים לבקר אסיר מורשע או עציר. מאידך התחושה כשנפגשים עם אדם המוחזק במשמורת אך בשל כך שפגה אשרת השהייה שלו, קשה מאוד. הפרק הרביעי לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952 מגדיר את סמכות המדינה להרחיק ולהחזיק במשמורת שוהים שלא כדין, אשר אין בידיהם רישיון ישיבה בישראל. החוק קובע כי מי ששר הפנים הוציא נגדו צו הרחקה מישראל יוחזק במשמורת עד לביצוע הצו, אלא אם שוחרר בערובה

קרא עוד...

roygalisבקרוב, יערך טקס ההסמכה של לשכת עורכי הדין בישראל, השני לשנה זו, בו יצטרפו כאלף עורכי דין חדשים אל העוסקים במקצוע. שנים רבות זועקים ראשי הלשכה שהמקצוע מתדרדר, המצוקה גדולה והמציאות קשה

קרא עוד...

מפעילי אתרי אינטרנט – היזהרו בלשונכם : כבוד השופט אמנון רובינשטיין, בפסק דינו בענין דוביצקי (רע"א 1700/10) מכיר באפשרות של הטלת אחריות על מפעילי אתרים לתכנים שהעלו צדדים שלישיים לאתריהם. אחריות ברשלנות של בעלי אתרים הוכרה על ידי הערכאות הנמוכות במקרים חריגים ובמשורה, אולם בית המשפט העליון טרם אמר את דברו. האם יש בפסיקה העדכנית על מנת להטיל על בעלי האתרים אחריות רחבה יותר, או לחייבם לנקוט אמצעי סינון מוגברים ?
קרא עוד...