הקשר הישראלי למשימה האחרונה של האטלנטיס – ניסוי מדעי ראשון של שטראוס מים ומכון פישר בודק טיהור מי השתייה מבקטריות ווירוסים
הטכנולוגיה, שפותחה ע"י חברת שטראוס מים, מבוססת על פולימרים המיוצרים בטכנולוגיה ביו-רפואית ומיועדים לטיהור מי שתייה מבקטריות ווירוסים. למידע שיצטבר במחקר בחלל השלכות לטיהור מים על פני כדור הארץ.
לניסוי תיתכן חשיבות גם לתעשיית החלל, המעוניינת לשפר את איכות המים הניתנת לאסטרונאוטים בייחוד במשימות ממושכות.
ביום מסעה האחרון של מעבורת החלל אטלנטיס ניקזו האסטרונאוטים את מאגר המים המזוהמים שהצטברו במהלך המשימה בהצלחה לחלל.
"יתכן בעתיד הלא רחוק לא יצטרכו האסטרונאוטים לרוקן את המים המזוהמים לחלל, אלא יוכלו להשתמש בטכנולוגיה לטיהור מים ישראלית חדשה", מסביר ד"ר ערן שנקר, ראש המרכז לחקר רפואת תעופה וחלל במכון פישר.
חיים וילדר - סמנכ"ל מחקר ופיתוח בשטראוס מים מוסיף "כי הניסוי משתלב במאמץ המתמשך של שטראוס מים לפתח טכנולוגיות וחומרים חדשים אשר יאפשרו הסרה יעילה של בקטריות ווירוסים ממים בתנאים קיצוניים. הצלחה בניסוי תהווה אבן דרך חשובה".
זה מכבר ציינה עופרה שטראוס, יו"ר קבוצת שטראוס כי "זהו צעד נוסף של קבוצת שטראוס במטרה לשפר את איכות החיים של אנשים בכל העולם באמצעות הבטחה של מים בטוחים ואיכותיים".
ראש מכון פישר, תא"ל (במיל.) אסף אגמון, רואה חשיבות מיוחדת בהשתתפות ישראל בניסויים המשוגרים לחלל, ומוסיף כי "לישראל מעמד מיוחד בהשתתפות בניסויים מתקדמים במעבורת החלל ואנו נרגשים מהעובדה שאנו משתתפים עם ניסויים שלנו בטיסה האחרונה של עידן המעבורות.
