אחד הנושאים החשובים הנחקרים בשנים האחרונות הוא השפעת המרכיבים הכימיים הבונים את האדם על תפקוד המוח ועל ההתנהגות. מתברר כי פגיעה באיזון הכימיקלים במוח משפיעה על התנהגות הילד, האדם הבוגר והמבוגר.
פעילות תקינה של מערכת העצבים המרכזית תלויה בייצור המתווכים העצביים. אלו נוצרים במוח מחומצות אמיניות, ויטמינים, מינרלים ומרכיבים נוספים שמקורם במזון.
הנחושת, לדוגמה ממלאת תפקיד בהפיכת דופמין לנוראדרנלין. אבץ דרוש לייצור GABA, המהווה יסוד לאנזימים רבים ומשפיע על ייצור חלבונים ועל המטבוליזם של פחמימות. ויטמין 6B הכרחי לייצור סרוטנין, דופמין,GABA ונוראדרנלין. פולאט דרוש לייצור של קטכול אמינים. גורמים גנטיים וסביבתיים משפיעים על עיבוד המזון וספיגתו בגוף, כך ששני אנשים האוכלים מזון זהה סופגים את המרכיבים ומעבדים אותם בצורה שונה.
אצל רוב בני האדם נוצר חוסר במרכיבים מסוימים ועודף באחרים. ד"ר ויליאם וואלאש מאוניברסיטת פרינסטון בארה"ב, החוקר את נושא המזון והשפעתו על המוח ב-30 השנים האחרונות, טוען כי אחרי שבדק למעלה מעשרת אלפים איש, הוא משוכנע שהנזק הגדול נגרם לגוף מהמרכיבים העודפים בגוף הרבה יותר מאלה החסרים בו. תוספי מזון הנמכרים בצורה חופשית בכל מקום ונלקחים כאילו הם בטוחים לשימוש, עלולים להשפיע בצורה שלילית אם הם מצויים בעודף אצל האדם המשתמש בהם. חשוב שכל אדם ידע מה דרוש לו באופן אישי בתקופה מסוימת. אם הוא צריך לקחת תוספים או להימנע מהם, מוטב שינקה את הגוף במקום לצרוך תוספי מזון בלי הכוונה מקצועית.
המקור להפרעות רבות במתווכים העצביים הוא גנטי, וקשור לספיגה, מטבוליזם ואחסון של מרכיבים חשובים. ניתן לתקן אותן על ידי תזונה נכונה. זו תביא לשיפור הביוכימיה של מערכת העצבים ותחסוך שימוש בתרופות פסיכיאטריות שיש להן תופעות לוואי קשות.
חוסר איזון כימי
מחקר נוסף של ד"ר וואלאש כלל 207 מטופלים שאובחנו אצלם בעיות התנהגותיות, כמו קשיים בריכוז, התנהגות פרועה, קשיים בחברה, הפרעות קשב ובעיות אחרות. גיל המשתתפים במחקר נע בין 3 ל-55 כשרוב הנבדקים היו בממוצע בני אחת עשרה וחצי שנים. למשתתפים נעשו בדיקות דם, בדיקות שתן ובדיקות שיער על ידי מעבדות מוכרות. בדיקות הדם כללו בחינת אלמנטים רבים שאינם נבדקים בדרך כלל,כמו למשל מתכות, היסטמין ועוד. בשתן נבדקו, בנוסף לבדיקות הרגילות, ריכוז של חומר הנקרא קריתופירולס. אצל כל המשתתפים נמצא חוסר איזון לפחות באחד או בשניים מהמרכיבים שנבדקו. הטיפול שניתן היה אישי, בניסיון לאזן את הכימיקלים של כל אחד.
הממצאים הנפוצים ביותר מפורטים להלן:
יחס גבוה בין נחושת לאבץ – אצל 75.4 אחוז מהמשתתפים נמצאה רמה גבוהה של נחושת ורמה נמוכה יחסית של אבץ. ההפרעות ההתנהגותיות הקשורות לממצא כזה כוללות התפרצויות של כעס, הפרעות קשב והיפראקטיביות. הטיפול שניתן כלל אבץ, ציסטאין, מנגן, ויטמין 6B, ויטמין C וויטמין E. השיפור בהתנהגות המטופלים היה גדול.
חלק מהתוצאות על השפעתם של תוספי תזונה על המוח מובאות להלן:
ריכוז גבוה של מתכות
ריכוז גבוה של עופרת, קדמיום ומתכות רעילות אחרות נמצאו אצל 18 אחוז מהמשתתפים. מצב זה קשור להפרעות התנהגות, הפרעות קשב והישגיות נמוכה בלימודים. הטיפול כלל הוספת ויטמין E וויטמין C.
ריכוז נמוך של גלוקוז
אצל כ- 30 אחוז מהמשתתפים נמצא ריכוז נמוך של גלוקוז בדם. הביטוי החיצוני לכך עלול להיות סחרחורת, חוסר שקט, תשוקה לדברים מתוקים, רעד, קושי להתרכז. הטיפול כלל תוספת של כרום ושל מנגן, והמלצה לאכול כמה ארוחות קטנות של פחמימות מורכבות וחלבון.
תת - מתילציה
אצל כ- 38 אחוז מהמשתתפים נמצא חוסר במתיל. התוצאה - ריכוז גבוה של היסטמין בדם ושל חומצה פולית, וריכוז נמוך של סרוטונין, קטכול - אמינים, מגנזיום, סידן ומתיונין. התופעות הקשורות לכך הן דיכאון, אלרגיות עונתיות, נטייה לכפייתיות וליבידו גבוה. הטיפול כלל הוספת מתיונין, סידן, מגנזיום, ויטמין D , היפריקום וקאוה - קאוה.
עודף מתיל ורמה גבוהה של קטכול - אמינים
אצל כ- 30 אחוז מהמשתתפים נמצא ריכוז נמוך של היסטמין בדם, יחס גבוה בין מתיל לפולט, ורמה גבוהה של קטכול - אמינים. כשיש ריכוז גבוה של קבוצות מתיליות, עולה הריכוז של הדופמין, נור - אדרנלין וסורוטונין. התופעות הקשורות לכך הן חרדה, פרנויה, דיכאון, חוסר השגיות, רגישות למזון, ריכוז פולאט נמוך וריכוז נחושת גבוה. הטיפול כלל הוספת חומצה פולית, קובלאמין וויטמין B3 (ניאצין).
חוסר ספיגה
אצל כ- 16 אחוז מהמשתתפים היתה תופעה של חוסר ספיגה, שהתבטאה ברמות נמוכות של חומצות אמינו, ויטמינים ומינרלים. ישנם כמה סוגים של חוסר ספיגה - חומציות נמוכה בקיבה, עיכול בלתי מושלם במעי הדק, קנדידה, והפרעות במעי הדק, שממנו נספג המזון המעוכל אל הדם. התופעות הקשורות לכך הן חוסר שקט, אימפולסיביות, תת - השגיות. הטיפול משתנה לפי המיקום של חוסר הספיגה.
חומצות שומניות חיוניות
השומן מהווה 20 אחוז מהמשקל היבש של המוח. לחומצות השומניות יש תפקיד חשוב במוח. המיילין מיוצר מהחומצות השומניות. יש חשיבות רבה לחומצות אומגה 3 ולחומצות אומגה 6 גמא - חומצה לינולנית, במקרים של הפרעות קשב, דיכאון וסכיזופרניה. הטיפול כלל הוספת חומצות שומניות אומגה 3 ואומגה 6.
סיכום הממצאים
רק 50 אחוז מהמשתתפים סיימו את כל הטיפול. אלה שהפסיקו אותו לא עמדו בדרישות של לקיחת התוספים וויתור על דברים אחרים. 92 אחוז מהמשתתפים שמתחת לגיל 14, ו- 79 אחוז מהמשתתפים המבוגרים יותר שסיימו את הטיפול, הורגש שיפור בבעיות השונות. לא ניכר הבדל בין הגברים לנשים. הקושי העיקרי היה במשמעת העצמית של האנשים ובנכונות לעמוד בדרישות הטיפול. המזון ממלא תפקיד חשוב כאבני בניין למערכת העצבים. קיימת חשיבות רבה לתזונה של אשה בהריון ולחומצות השומן שהיא מספקת לבניית מערכת העצבים של העובר.
ניתן לתקן חוסר גנטי על ידי תזונה מתאימה ואורח חיים בריא. המזון שאוכלים ילדים משפיע על התנהגותם וכושר הריכוז שלהם בלימודים. חשוב להימנע ממזון שאינו מתאים להם. מחקרים הראו שרגישות לגלוטן נפוצה באוכלוסייה הרבה מעבר לביטוי שלה כמחלת צליאק. ארוחת בוקר הכוללת דגנים מתוקים בתוך חלב קר היא אחת הסיבות לקושי של הילד להתרכז בלימודים. הרגישות לגלוטן עלולה לגרום לירידה בזרימת הדם אל המוח, דלקת במוח, בעיות התנהגותיות, הפרעות קשב, כאב ראש כרוני וניוון של תאי עצב. כל מזון שאינו מתאים לאדם עלול לגרום לו לתופעות אלה, ולהוביל בהמשך להתפתחות של טרשת נפוצה, מחלת פרקינסון או אלצהיימר.
המאמר לקוח מתוך "טבעי" ספרו הרביעי של דויד קאפח בסדרת המדריכים לריפוי טבעי בעזרת צמחי מרפא. קאפח בעל ניסיון רב בתחומי הרפואה המשלימה, בעל טור קבוע בנושא רפואה טבעית ומרצה בסדנאות ברחבי הארץ. הוא יליד תימן, נצר למשפחת רבנים ודיינים, אשר ידועים בכל מחוזות תימן כמרפאים טובים.
