פורענות של זכרון / אמיליו פלוס

מאת אמיליו פלוס

ביום הזיכרון בערב בסביבות השעה 19.50 יצאתי מהבית לכוון תל-אביב דרך רחוב יפת שביפו.

• בדיוק בשעה 20.00 התחילה הצפירה, כולם יצאו מהמכוניות ונעמדו דום . הצטערתי מאוד לראות מספר מכוניות נהוגות ע״י צעירים ערבים חולפות במהירות וחוזרות  בחריקה... רק כדי להרגיז.

מדוע המשטרה לא חשבה על אפשרות שפרחחים ערבים יחללו את כבוד חללינו בזמן הצפירה. למה לא היתה ניידת במקום, לפחות כדי להתריע...

שאלתי את עצמי האם אפשר בכלל לחשוב על מדינה דו לאומית עם הערבים האלה,

• שלא מכבדים.

כל אותו הלילה חלפו בראשי מחשבות. בבוקר שוב חשבתי על זה והבנתי שזה לא היה במקרה. אני חושב ששיירת המכורניות ברחוב יפת שנסעה וחרקה בדיוק בזמן הצפירה היתה התארגנות מתוכננת מראש. ככה לא מתנהגים. לצערי, לא רק ביום הזיכרון לחללי צה"ל כל מי שנוסע ברחוב יפת מרגיש שצעירי ערבי יפו מתנהגים בכוחנות.  אני מציע למשטרה לפעול כדי לעשות סדר ולנו לחשוב איך גורמים לציבור הערבי לעשות כרצונם אך גם שנרגיש נוח ביום הכי קשה בשנה.