בנאום שריגש את תושבי העיר שפרעם, איחל להם נשיא המדינה שמעון פרס: "ברוכה שפרעם. ויבורכו תושביה. ברוכה שפרעם, עיר ואם מיוחדת במינה במדינת ישראל. ערים אינן חייבות להזדקן. להיפך, הן מסוגלות להתחדש. שפרעם היא עיר שזה מאה שנים מתחדשת. יש לה עתיקות מכל הדתות, ויש בה חדשות מכל התושבים.
האירוע האלים ורציחתם של אנשים חפים מפשע, לא ישכחו. יש להפיק לקחים ולא ניתן שדברים כאלה יִשָנו. בצדק ובחוכמה נשלב ידיים כדי לתקן עיוותים ולהגליד פצעים. אסור לנו לתת לאירוע נורא זה לפגוע במהותה של שפרעם, המהווה קהילה רבגונית וסובלנית, שיש בה כבוד הדדי בין בני אמונות, עדות ומסורות שונות.
עיר שמסוגלת להראות את השורשים ההיסטוריים של מוסלמים, נוצרים, דרוזים ויהודים. ועיר היודעת להסביר פנים לאורחיה. עיר שאינה דורכת במקום אלא צועדת קדימה. עיר המנוהלת ביד נבונה וּמַצמיחה דור צעיר ומוכשר, נאמן למורשתו ושוחֵר-דעת, שהוא תקווה לעיר ולמדינה כולה. באתי היום לכבד את שפרעם וביחד אתכם לציין מאה שנה להכרזתה כעיר. שפרעם היא עיר שֶׁבע הגבעות, יפת נוף, מגוונת אדם ומתרפקת על הטבע. אלפי שנותיה הותירו בה עֲקֵבוֹת ואבני-דרך. אתרים ארכיאולוגיים ומקומות קדושים לַדתות השונות.
שפרעם מוזכרת בתלמוד בהיותה אחד המקומות בגליל שבהם שָכַן הסנהדרין. קברים וּשרידים מן התקופה הביזנטית מעידים על נוכחות נוצרית קדוּמה. הנוכחוּת הדרוזית הנכבדה, הססגונית והמיוּחסת, מוּשרשת בשפרעם מראשית ימיה של הדת הדרוזית. וכמובן, התרבות הערבית במלוא גווניה, וההוויה המוּסלמית הדתית המסורתית ניכֶּרת בשפרעם. היא מבטאת את רוב תושבי העיר. מורשת של אסלאם נאור, יצירתי, המעוגנת באמונה המוסלמית בגדוּלתה.
שמחתי לדעת כי ראש העיר ונבחריה מנהלים את ענייניה של שפרעם ביעילות רבה ושמים דגש חזק על מערכת החינוך. עובדה זו ניכרת בהצלחה הגבוהה בהישגי התלמידים. בזכאות לתעודות בגרות ובעמידה בדרישות הסַּף של האוניברסיטאות, ועל כן שפרעם תתפרנס בעתיד לא רק מעתיקותיה אלא גם מחידושיה.
אין סתירה בין דת למדע. ואני מאמין ששפרעם תשמור על רוחה המסורתית ותֵפַתֵח גם את המדע החדשני. המדינה והמגזר העסקי חייבים להשקיע בפיתוח עתידה של שפרעם. אני מצידי עושה הכל לסייע בכך. זו עיר בעלת כוח משיכה ועל כן יש בה מאזן הגירה חיובי.
אני עֵר לַתחושות ולטענות הקשות על הפער בין הרצוי לַמצוי, בין המוּבטח והמקוּיָם, בין לְשון החוק השוויונית ובין המציאות היום-יומית. ואין בדעתי לטאטא את הבעיות מתחת לשטיח. כמו שאין לאחרים זכות להמעיט בהישגיה של שפרעם.
אני קורא לכל תושבי שפרעם, ולכל תושבי ישראל לפעול באופטימיות וביחד. לעשות צדק. ולהעמיק שוויון בחובות ובזכויות האזרחיות. נפעל יחדיו במאמץ כֵּן ואמיתי להשכין שלום באזורנו. לא נאפשר למחרחרי הריב לחרחר ריב בינינו.
שפרעם, בגלל עברה והרכבה, עוקבת אחר מערכת יחסינו עם שכנינו. ובמיוחד עם לבנון. אני, ככל ילדי ישראל קיוויתי, ואני עוד מקווה, שנחיה ב "שלום עם">שלום עם לבנון. שלבנון תחיה ב "שלום עם">שלום עם עצמה. אין טעם לשוב לחרבות כדי להשיג מים או להגדיל שטח. מים אפשר להתפיל ושטח אפשר להעשיר במדע. נבנה לגובה ואת השטחים נשאיר ירוקים לגידולי שדה, לדשא ולפרחים. למגרשי משחקים לילדנו. עדיף שילדנו ישחקו כדור-רגל מאשר נערינו יצטרכו לשאת רובים.
אני קורא לתושבי לבנון ואומר להם: יצאנו מלבנון כדי להיות ידידים. אנו רוצים לחיות אתכם בשלום ובידידות. אין צורך באיומים הדדיים. שלום הוא מטרה נעלה המדברת בעד עצמה. עם הפלשתינאים התחלנו במשא ומתן עקיף. אני מקווה שבימים הקרובים ייהפך לישיר. ואני מקווה שהזמן הקצר שעומד לרשותנו ייהפך ליתרון שכן כולנו נצטרך לפעול במרץ רב. עם לבנון וכל יתר שכנינו.
אין אפילו צורך במשא ומתן. מספיק מילה אחת. שלום. למלחמה אין עתיד. שוחרי השלום הם שיביאו עתיד חדש לאזורינו. בחג המאה לעירכם שפרעם, אני מאחל לכם שנראה שלום בהקדם. לא אומר עד 120 כמו שאומרים אצלנו, כיוון שאני מקווה שזה יהיה קודם לכן. ומי ייתן ונזכה במהרה לחזות בקץ הסכסוכים ובבוא השלום לאזור כולו ללא הבדל לאום ודת." אמר פרס.
