עד לפני שנה, התייחסה רוב קהילת המדענים (ובעצם רוב אוכלוסיית העולם) לתאונות חלליות, כאל קוריוז משונה, או תרגיל בהסתברות וסטטיסטיקה ותו לא, אך בעשרה בפברואר 2009, כל זה השתנה. לווין רוסי מסידרת קוסמוס התנגש באחד מלוויני קונסטלציית התקשורת אירידיום. התנגשות שריסקה את שני הלווינים ויצרה שובל ארוך של רסיסים וזבל חללי שהשפיעו ומשפיעים על שרידותם היומיומית של לווינים אחרים.
הרעיון המבהיל של "שברים שיוצרים שברים" הוצג לראשונה על ידי דונאלד קסלר ושותפו למחקר בנאס"א ברטון קורפאליס בשנת 1978.
המחקר שלהם הראה שככל שיהיו יותר לווינים במסלול, כך יגדול הסיכויים להתנגשות בין לווינים, אך בניגוד לדיעה הרווחת אז, שהחלל גדול מספיק בכדי שניצטרך לטפל בבעיה כבר היום, התייחס המחקר של קסלר להשפעה הנוספת של התנגשות כזו והיא היווצרות שברים ורסיסים שכל אחד מהם עלול להתנגש בלווין אחר.
המהירות היחסית הגדולה בה נעים חלקיקים אילו מקנה לה אנרגיה קינטית גבוהה מספיק לרסק אפילו לווין במשקל כמה טונות. קסלר חזה, שגם אם נפסיק לשגר לווינים בכלל, עדיין קיימת סכנה ממשית הולכת וגדלה של התנגשויות בגלל שברים. לאחרונה, נבואתו של קסלר התבררה כנבואת אמת, ולפי דיווחים של נאס"א, לפחות חמישה תמרוני חירום בוצעו במהלך 2009 להתחמק משברים שנוצרו כתוצאה מפיצוץ הלווין הסיני על ידי טיל ירוט ששוגר בתחילת 2007.
בשנת 2004 הקים הגוף האמריקאי הנקרא Center for Space Standards & Innovation (CSSI) שירות עזר לקהילת מפעילי הלווינים שזכה לשם Satellite Orbital Conjunction Reports Assessing Threatening Encounters in Space או בקיצור SOCRATES. השירות, המסתמך על הפעילות השוטפת של NORAD, מפקדת הגנת האוויר והחלל של צפון אמריקה, מאפשר לכל גוף או גורם לקבל התרעות אוטומטיות יומיות להתנגשות צפויות. חשיבותו של החלל כנכס אסטרטגי של כל האנושות היא המוטיבציה המניעה את את מפעילי "סוקראטס", בראשות דוקטור קלסו, לתת את השירות לכל דורש, מכל מדינה, ללא כל התחייבות או תשלום.
לאחרונה הרחיב השירות את יכולותיו ומאפשר שירות התרעה מוקדמת גם עבור לוויני תקשורת הנמצאים בחגורה הגיאוסטציונארית. אך גם זה, לא מהווה פיתרון לבעיה. מערכת ההתרעה שמחשבת עבור למעלה מעשרים אלף גופים חללים (בין אם אילו לווינים פעילים או שברים), מבוססת על ידיעת מיקום הגופים, שנמדדת במחזוריות של ארבעה-חמישה ימים. מכיוון שרוב הלווינים הפעילים מתמרנים ומשנים את מסלולם, ישנן לא מעט התרעות שווא הנובעות מחישובים המתבססים על נתנים לא מדויקים. לשם כך הוצע למפעילי הלווינים להפוך שותפים פעילים במערך ההתרעה ולהעלות לשרת מאובטח את נתוני המסלול המדויקים של הלווינים שבאחריותם ועל ידי כך להעלות את רמת האמינות של מערכת ההתרעה.
האם ניתן לסמוך על "אח גדול" שידע הכל, יראה הכל, ויזהיר אותנו בזמן ? האם ניתן לסמוך על מפעילי לווינים שיעדכנו את בסיס הנתונים במידע מדויק ואמיתי למען כלל הקהילה? ובכן, התשובה לשתי השאלות היא "לא" בא' רבתי. ובכל זאת ,המידע במערכת סוקראטס מעודכן על בסיס יומי. הסיבה היא שמפעילי הלווינים עושים זאת בשביל עצמם בדיוק כשם שנהג מכונית מדליק אורות ערפל. העובדה שנתוני המסלולים של הלווינים מעודכנים, מאפשר לכל חבר במערך לקבל התרעות מדויקות וממוקדות לגבי סכנות אפשריות ורלוונטיות לו.נכון להיום, מתוך כ-300 לוויני תקשורת הפעילים כרגע למעלה מ-150 לווינים רשומים ומעדכנים נתונים על בסיס יום יומי. והחל משנת 2009, גם לוויני התקשורת הישראלים ממשפחת "עמוס" הינם חברים גאים ברשת ההתרעה המוקדמת העולמית סוקראטס. יש האומרים שבעזרת לוויני עמוס האחרונים AMOS-5i ו-AMOS5) לא ירחק היום שבו גם לוויני תקשורת מזרחיים יצטרפו למערך שיהפוך אז למערך גלובאלי מלא לרווחת האנושות כולה.
הכותב הוא מידד פריינטא, דובר האגודה הישראלית לנאנו לווינות
