על פי החוק המדינה לא תתערב מעתה במתן היתר להוצאת רישיון לפתיחת עיתונים ובכך תבוטל פקודת העיתונות משנת .1933 השר דרעי אמר כי הוא יעביר לבחינת היועץ המשפטי לממשלה ולהכרעתו סוגיות הנוגעות למקרים קיצוניים כגון פגיעה בביטחון המדינה ושלום הציבור.
השר דרעי אמר כי במקרים אלה יותיר החלטות בסוגיות אלה להחלטת היועץ המשפטי לממשלה.
שר הפנים, אריה דרעי : ״פקודת העיתונות היא נצר לשלטון המנדט ועלינו, כמדינה דמוקרטית, המקדשת את חופש הביטוי, לבטלה בהקדם. המדינה לא צריכה להתערב במתן רישיונות לעיתונים. ביטול הליכי הרישוי יאפשר ליותר עיתונים להיפתח, יוסיף להליך הדמוקרטי והפלורליסטי ויביא למיגורו של הליך מיושן ואנרכרוניסטי, אשר אבד עליו הכלח״.
פרופ' אביעד הכהן דקאן המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט התייחס להודעתו של הפנים אריה דרעי כי בכוונתו לבטל את פקודת העיתונות:
זהו צעד מתבקש, ראוי ונכון. חבל שהוא מגיע באיחור כה רב, אך מוטב מאוחר מאשר לעולם לא. מדובר בדבר חקיקה מיושן ואנכרוניסטי, שמתאים למשטר רודני ולא לשלטון דמוקרטי. לא במקרה אין חובת רישוי לעיתון במדינות הדמוקרטיות בעולם המערבי. כפי שקבע השופט לנדוי לפני יובל שנים ויותר, "שלטון הנוטל לעצמו את הרשות לקבוע מה טוב לאזרח לדעת, סופו שהוא קובע מה טוב לאזרח לחשוב; ואין סתירה גדולה מזו לדמוקרטיה אמיתית, שאינה 'מודרכת' מלמעלה".
במכון הישראלי לדמוקרטיה בירכו את השר דרעי על כוונתו להחליף את פקודת העיתונות שפורסמה בשנת 1933, בתקופת המנדט הבריטי. ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, ראשת הפרויקט לרפורמות במדיה, אמרה כי "לא סביר שבשנת 2016 שבה כל אדם שמחזיק בסמארטפון הוא עיתונאי פוטנציאלי, מדינת ישראל דורשת רשיון ומציבה תנאים בלתי רלוונטים לפתיחת עיתון כמו גיל מינימאלי, תעודת בגרות והיעדר עבר פלילי. גם מתן האפשרות לשר הפנים להפסיק את פרסומו של עיתון לא מתאימה בלשון המעטה למשטרים דמוקרטים ודוגמא לבעייתיות בהתערבות של שלטון בעיתון, ראינו לפני שבוע בטורקיה".
אלטשולר-שוורץ הוסיפה, כי: "עם זאת, בעבר כבר הגיעו יוזמות חקיקה שביקשו לתקן עיוותים באמצעות חטא על פשע והציעו הגבלות חדשות על הוצאת עיתונים. לכן, יש לפעול למזעור הרגולציה וסמכות הממסד בנושא זה למינימום הנדרש".
