יו"ר הוועדה פתחה את הדיון: "הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים הוקמה כדי להיות גוף עצמאי שיחקור את התאונות - אך בפועל הרשות לא פרסמה תחקיר אחד מאז 2012. גם מידע על כבישים שבהם מתרחשות תאונות חוזרות - לא מפורסם, ולא המסקנות שיצאו מהתחקירים הפנימיים. במקום לתחקר ולתקן - המערכת או שלא חוקרת, או שלא מפרסמת את המידע. איש לא יודע אם המפגעים מטופלים, ואין דרך לציבור להפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות שיטופלו בהקדם. כל עיכוב וכל הסתרה מונעים הצלת נפשות״.
יש לציין כי ב-2005 התכנסה ועדת שיינין שעסקה בתוכני לאומית רב שנתי לבטיחות בדרכים המליצה ש"הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים" תהיה גוף עצמאי, שאחראי לזיהוי כשלים, שיפרסם 10 חקירות עומק בשנה.
מרדכי בהירי דואני, מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים: "תאונות שוליים שהם לא קטלניות אנחנו לא בודקים. יש תיעדוף בתוך הרשות לגבי מה שאפשר לבצע." דואני הוסיף: "אנחנו נבדוק את האפשרות מה כן אפשר לפרסם שהוא באמת ישים ויכול לתרום."
ד"ר שי סופר לשעבר המדען ראשי ברשות וכיום במשרד התחבורה: "אני לא רואה מניעה לא לקיים תחקירים. עם כל הכבוד למדען הראשי, היו עובדים נוספים שעסקו בתחום והשתמשנו ביועצים חיצוניים."
עו"ד עמי רוטמן היועץ המשפטי של הרשות: "כל רשות מקומית מקבלת את המידע הרלוונטי לה בזכות התזכיר." והוסיף: "יש אילוצים תקציביים, אילוצי כוח אדם - אני לא יכול לפרסם כל דבר. אם אנשים יודעים שדברים מתפרסמים יכול להיות שיחליטו לא לדבר על דברים שהם חשבו להעלות."
על כך השיבה יו"ר הוועדה: "בדיוק ההיפך, יכול להיות שאם דברים מתפרסמים היושבים בדיון ייקחו עליהם הרבה יותר אחריות."
גיל מלמד, עיתונאי שעוסק בתחום התחבורה 30 שנים, הגיש למשרד התחבורה בקשות חופש מידע לפני למעלה משנה ולא קיבל מענה. בבקשתו ביקש לקבל העתק של התחקירים שנעשו על תאונות קלטניות בציר ז'בוטינסקי בפתח תקווה, שם נהרגו 21 הרוגים לאורך 4 שנים, ותאונה נוספת בין אוטובוס למשאית בכביש אחת.
