במסגרת כנס שנתי רב תחומי אותו מארגן מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן שיתקיים באוניברסיטת אריאל יוצג מחקרו של פרופ' ירון שטרית. מהמחקר עולה כי גוף הפרי של פטריית הכמהין המדברית מהווה מעדן יקר ומבוקש בשווקים, אולם הכמויות המשווקות קטנות היות והפטרייה גדלה בטבע בבר ונאספת באקראי. 'כמהת המדבר' נפוצה בנגב, בקעת הירדן והערבה והיא יוצרת תהליך מיקרוזיה עם שורשי הצמח הפונדקאי שמשון יושב.
הפטרייה נהנית מאספקת פחמימות מהצמח הפונדקאי בעוד הצמח קולט מינרלים מהאדמה שמועברים ע"י הפטרייה. מרבית הצמחים אינם מתפתחים היטב בלי התהליך הזה, ועל כן לאחרונה חקלאים החלו להוסיף נבגי פטריות לדשנים.
כבר בשלבים המוקדמים ליצירת יחסים הדדיים (סימביוזה) אלו מוחלפים אותות בין השותפים. מסביר המחקר יוצג ע"י פרופ' ירון שטרית במסגרת כנס מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן באוניברסיטת אריאל.
הצמח מפריש חומרי משיכה המכוונים גדילת הפטרייה לעברו. הפטרייה מצדה מפרישה את ההורמון הצמחי אוקסין שגורם ליצירת שורשים צדדיים דרכם חודרת הפטרייה ובכך מעלה את סיכויי ההדבקות. מנגד, האוקסין מעכב את גדילת השורש. בנוסף, האוקסין פוגע בכיווניות גדילת השורש כלפי מטה (גיאוטרופיזם שלילי) ובכך הוא מעלה את הסיכויים למפגש בין הפטרייה לשורש הצמח. כל אלו מעכבים באופן בולט את התפתחות הצמח בשלבים הראשונים של התפתחותו בהשוואה לצמחים לא מודבקים. אך בהמשך, הפטרייה תתרום להתפתחות הצמח ע"י שיפור קליטת מינרלים ומים.
הפטרייה משפיעה על רמת הפוטוסינתזה, ריכוז כלורופיל, מעבר מים (טרנספירציה ), חילוף חומרים(פעילות מטבולית ), צבירת מסה וכתוצאה מכך על התפתחות הנוף.
תמיכת הפטרייה בהתפתחות הצמח מעלה את סיכויי הישרדותם בתנאי אקלים מדברי. בכדי להבין לעומק את המנגנונים האלו אנו מרצפים את גנום הפטרייה ועוקבים אחר השתנות ביטוי גנים המעורבים בשלבי יצירת המיקוריזה ופעילותה.
לצוות המחקר באוני' ב"ג, מו"פ רמת הנגב בראשותו של פרופ' ירון שטרית שותפים, יפתח בן-אשר, יורם קפולניק, אפרים לווינסון, אלי צעדי, עופר גיא, שמעון בן שבת, נורית רוט-בז'רנו וורדה כגן-צור.
