ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, אישרה היום לקריאה ראשונה את ההצעות לתקן את חוק הרשות לפיתוח הנגב על מנת להביא להסדרת חוות הבודדים שהוקמו בעבר בנגב, של חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ' ויצחק וקנין.
כבר בפתח הישיבה אמר הזכיר היו"ר כבל כי לפני כחצי שנה הוועדה החלה לדון בהצעה והיה נדמה שיש הסכמה בין כל הצדדים באשר להסדרה, אולם כעת הביע נציגי הממשלה חוזרים בהם. הוא הוסיף כי הממשלה היא ששלחה את האנשים להקים את החוות והיא צריכה לקבל החלטה מה באמת היא רוצה מהם. "אם החליטו לעשות להם את המוות גם התיקון הזה לחוק לא יעזור, ואם המדינה רוצה אותם אז הגיע הזמן שתסדיר אותם כמו שצריך".
ח"כ וקנין הזכיר כי הכנסת אישרה את החוק להסדרת החוות עוד בשנת 2010, אלא שהוא לא יושם וכל החוות (כ-23-25 במספר) עדיין לא הוסדרו. "לצערי לא רק שלא התקדמנו, אלא הלכנו אחורה. כשמערימים קשיים וזורקים את האנשים ממקום למקום לא נותר אלא לתקן את החוק", אמר. ח"כ סמוטריץ' הוסיף: המערכת מבינה שאנחנו רוצים להסדיר את החוות, ולא רק שלא הלכה לקראתם אלא הערימה עליהם עוד קשיים ודרשה מהם להפקיד ערבויות מטורפות. לכן ההצעה נועדה לא להשאיר שום חריץ לשיקול דעת. ח"כ יעקב פרי אמר כי צריך למצוא את הפרשה שתאפשר לרשות מקרקעי ישראל לאשר את המיזמים.
ח"כ דב חנין אמר מנגד כי היום הכנסת הייתה צריכה לציין את יום הנגב, בצל האירועים שהתרחשו באום אל חירן לפני מספר ימים, ואי אפשר לדון בחוק בלי להתייחס לפיל הגדול שבחדר – הציבור הערבי הבדואי בנגב. "בחוק יש כל כך הרבה יצירתיות לקדם מיזמים שהמדינה חפצה בייקרם, ואני שואל מה קורה עם 200 אלף התושבים הערבים הבדואים בנגב שהיו רוצים מיזמים דומים, או רק להמשיך לגור בכפריהם עם תשתית מסודרת ואפשרות לבנות כחוק", אמר. ח"כ עבד אל חכים חאג' יחיא הצטרף לדברים והוסיף: "קרקע מדינה שייכת גם לבדואים שגם הם אזרחי המדינה. שטח חוות בודדים אחת לעיתים הוא יותר גדול מכפר לא מוכר שלם, וכמו שמסדירים אותם צריך להסיר גם את היישובים הבדואים".
נציגת רשות מקרקעי ישראל, עו"ד שירה תם, אמרה כי ההצעה שהונחה על שולחן הוועדה היום היא בהתאם להסכמות עם חברי הכנסת היוזמים. ח"כ סמוטריץ' אמר מנגד כי במשך שנים הרשות המבצעת עושה הכל כדי לסכל את החלטות הרשות המחוקקת, וביקש כי התיקון לחוק יאפשר הסדרת החוות ללא צורך בתיקון נוסף בעוד כמה שנים. לדבריו, המתיישבים החוות הגיעו לשם באישור המדינה וקיבלו הסכם, אלא שלעיתים אחרי שנים ארוכות המדינה התכחשה להסכמות ואת זה מבקשת הצעת החוק להסדיר. התיקון נועד לאפשר לוועדה הבין משרדית שהוקמה במשרד לפיתוח הנגב והגליל לאשר את החוות שקיבלו בעבר הסכם עם המדינה, על מנת שרשות מקרקעי ישראל תוכל לאפשר להם זכויות בקרקע. עם זאת, נציג המשרד לפיתוח הנגב והגליל, רן בנימין, הבהיר כי לא מדובר בכל גזלן שיגיש תוכנית תיירותית חקלאית ויבקש להפוך לחווה, אלא אך ורק לחוות בודדים שיש בידן הסכם עם המדינה. במהלך הישיבה קבעה הוועדה כי אותן חוות שממתינות כבר שנים להסדרה והגישו את הבקשות יקבלו תשובות תוך שנתיים מיום אישור הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית.
לאחר מכן דנה הוועדה בסעיף העוסק באישור שיקבלו בעלי החוות ממנהל מקרקעי ישראל, שיכלול חוזה חכירה לשטח המגורים בלבד. ח"כ וקנין מתח ביקורת על כך שהכוונה היא להשאיר באוויר את השטחים החקלאיים. נציגת משרד החקלאות, תמר שאולקר, ונציגי בעלי החוות אמרו שלא ניתן להשאיר אותם רק עם הסדרת שטח המגורים ללא הסדרת אמצעי הייצור והקרקע החקלאית. נציגת רשות המקרקעין, עו"ד תם, אמרה כי השטחים שניתנו לחקלאות חלקם כוללים שטחי אש ושטחים אחרים שלא ניתן לתת עבורם חוזה חכירה לדורות.
תחיה קלינגר מחוות מעיין הנעורים סיפרה לחברי הוועדה, בהתרגשות ובדמעות, כי היא יושבת כבר 12 שנים סמוך למשאבי שדה במבנה מגורים של 38 מ"ר ומעבדת מטעי זיתים אחרי שהגיעה למקום בעקבות קול קורא שפרסמה המדינה. "עזבנו חיים אחרים וטיפחנו את הנגב. שילמנו עבור חוזה עד 2020, אנחנו משלמים ארנונה ומסים והשקענו פה 10 מיליון שקל במשך 10 שנים ואנחנו רק רוצים להמשיך להתפרנס. אתם דנים באנשים שמגדלים צאן כבר 50 שנה, וגם אני בגיל 60 עובדת 8 שעות ביום בזיתים ובמשך 4 שעות בלילה שומרת על השטח, מישהו מכם עשתה את זה?", אמרה. עו"ד תם אמרה בתגובה כי היא מזדהה עם הכאב ומבינה שיש חוסר אמון בין המתיישבים לרשות, והציעה לפתור זאת באמצעות החלטת הנהלת הרשות.
היו"ר כבל אמר בתגובה כי הגיע הזמן שהרשות תקבל החלטה מה באמת היא רוצה מהמתיישבים ודרש לקבל מהרשות פתרון תוך זמן קצר. הוועדה אישרה את ההצעה לאפשר חכירה לדורות בשטח המגורים, אך היו"ר כבל הבהיר כי אם הרשות לא תביא הצעה שתניח את דעת חברי הכנסת הנוסח ידון שוב בהכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית. הוא אף דרש לקבל תשובות בעניין תוך חודש והבהיר כי בכוונו לסיים את החקיקה בקרוב.
