מנסחי חוות הדעת, יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה וד"ר גיא לוריא, חוקר במכון, מציינים כי מדובר בחוק שיפגע באופן בלתי מידתי בחופש הביטוי הפוליטי. בחוות הדעת מציינים פלסנר ולוריא, כי חרף העובדה שראוי וניתן להסדיר את פעילותם של גופים חוץ מפלגתיים בבחירות, יש לאזן בין עיקרון הזכות לבחירות שוות לבין חופש הביטוי. החוק, כפי שיוצג מחר להצבעה, הינו בלתי מאוזן ואף תקדימי מבחינה בינלאומית. אם יעבור, תהפוך ישראל למדינה היחידה מבין 25 דמוקרטיות, המטילה מגבלה על סכום קבלת התרומות (בעוד שמספר מועט של מדינות מטילות מגבלה על סכום ההוצאה לצרכי הבחירות).
בנוסף, מציינים פלסנר ולוריא, כי מנגנוני האכיפה, האחריות הפלילית והקנסות המוצעים בחוק בעיתיים גם בחומרתם וגם בעמימותם: "החוק יוצר מנגנון אכיפה המתבסס בעיקרו על הגשת בקשות ליו"ר ועדת הבחירות ואינו מגדיר מנגנון אכיפה שוויוני בזמן אמת", מציין פלסנר שהוסיף, כי: "הצעת החוק הנוכחית, באם תעבור, תהפוך את מערכת הבחירות לזירת התגוששות משפטית".
עוד מציינים במכון כי מהלך זה "משדרג" את ישראל ממדינה שאין בה כל אכיפה או פיקוח על הנושא, למדינה עם חוק נוקשה יותר משאר הדמוקרטיות המערביות, ללא תהליך הדרגתי של בחינת הנושא בצורה רצינית. לפיכך, מוצע בהתאם למחקר מדיניות של המכון, כי בשלב הראשון, תוטל חובת שקיפות בלבד על הגופים הפעילים בבחירות; ובשלב השני, במידה ויתברר כי לגופים הפעילים בבחירות ישנה השפעה קריטית ובלתי פרופורציונלית על מערכת הבחירות, יוטלו עליהם מגבלות נוספות.
