"המטרה שלנו היא לגרום לרשות לשתף אותנו, התושבים, בקבלת ההחלטות", אומר יחיאל ועקנין, מפעילי תא המשמר החברתי באלעד, "כיום אנחנו מנותקים מתהליכי קבלת ההחלטות על חיינו ולא משפיעים עליהם, ומטרה שלנו היא לפתוח לעצמנו את הדרך להיות מעורבים ולהשפיע".
תא הפעילות של הארגון באלעד ייאבק, בין השאר, נגד הסכם הגג לפיתוח העיר, שנחתם כמעט בלא שיתוף הציבור וכולל הרחבה של אלעד בלא התחשבות בתשתיות ובצרכי התושבים ותוך כריתת עצים ופגיעה בסביבה. בנוסף, מתכוונים הפעילים לפעול למען יצירת מסגרות תמיכה להורים יחידניים ולנוער בסיכון שכיום כמעט ואינן קיימות בעיר.
"ביישובים שבהם אנו פועלים אנו פוגשים שוב ושוב בתושבים שרוצים לשנות דברים שאינם מתנהלים נכון", אומרת רעות ברג, רכזת הפעילות המקומית של המשמר החברתי, "לנו כאזרחים יש כלים וכוח שאנו יכולים לממש כדי לקדם את זכויתינו ולגרום לרשויות לעבוד טוב יותר בשבילנו, ואנו מתחילים לראות את התהליך הזה קורה לנגד עינינו ממש".
"המאבק למען צדק חברתי שייך לכל מגזרי החברה הישראלית, כולל המגזר החרדי", אומר מנכ"ל המשמר החברתי, יוסי צרפתי, "אני שמח וגאה על כל אזרחית ואזרח שמצטרפים אלינו כדי להילחם למען ישראל צודקת והוגנת יותר".
הפעילות המקומית של המשמר החברתי קיימת מאז 2016 ומאז הקימו הפעילים תאי פעילות בנהריה, רמלה, נשר, ג'סר אל זרקה ובקעה אל גרביה. פעילי המשמר החברתי ברשויות המקומיות מקיימים כנסים ומפגשים שבהם תושבים מעלים תלונות והצעות, כותבים תוכניות ויוזמים יוזמות לשינוי פני היישובים, משתתפים בישיבות מועצות העיר, עומדים בקשר עם העיריות, מארגנים הפגנות, מגישים בקשות חופש מידע ותלונות, ומעלים סוגיות עירוניות בפני הממשלה והכנסת בשיתוף פעולה עם פעילי המשמר החברתי בכנסת. בנשר, למשל, מנעו פעילי המשמר את הקמתו של תאגיד מים עירוני; בנהריה הם חייבו את העירייה לאפשר כניסת תושבים למועצת העיר; ברמלה הם הביאו לפריצת דרך במאבק נגד זיהום האוויר.
המשמר החברתי קם בקיץ 2011 במהלך הפגנות מחאת האוהלים והמחאה החברתית. הארגון פעיל מאז בכנסת, ופעיליו נוכחים, משתתפים, עוקבים ומדווחים לציבור בדיונים בנושאים כלכליים-חברתיים בוועדות הכנסת במטרה לחזק את הכנסת מול לחצי ההון ואת מחויבות חברי הכנסת לצרכים החברתיים של בוחריהם.
