כידוע, זיהום קרקעות על ידי חומרים מסוכנים הפך בשנים האחרונות לאחד המפגעים הסביבתיים הקשים ביותר בקנה מידה ארצי. מדינת ישראל משופעת באתרי תעשייה, תחנות דלק, בסיסי צבא ועוד, אשר גרמו ועדיין גורמים לזיהום קרקעות ובשל כך - לזיהום של מאות מיליוני מטרים מעוקבים של מים.
הצעת החוק קובעת הסדר לרישום קרקעות מזוהמות וליידוע מתעניינים בקרקע על היותה מזוהמת, החוק יחייב להימנע מזיהום קרקע ולקיים בדיקות תקופתיות לאיתור זיהומים וכן תוקם קרן ייעודית לשיקום קרקעות מזוהמות שמקורותיה בין היתר בהיטלים שיוטלו על העוסקים בחומרים מזהמים ועל המחזיקים בקרקעות מזוהמות.
לדברי עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל 'אדם טבע ודין' מדובר בחוק חשוב ומרכזי בתפקידו להגנה על בריאות הציבור שאף יוביל לשחרור קרקעות יקרות ערך: "הצעת החוק תאפשר טיפל מקיף בקרקעות מזוהמות בארץ, תשחרר אלפי דונמים לבנייה לטובת דיור בר השגה, תמנע את החשיפה של הציבור לסכנות בריאותיות ותתרום לשיפור איכות מי השתייה".
בנייר עמדה שנשלח לוועדת הפנים והגנת הסביבה קראה 'אדם טבע ודין' להוסיף להצעת החוק מספר סעיפים חשובים ובהם: ריכוז כל הסמכויות לשיקום קרקעות והמים שזוהמו בעקבותיהן, בידי המשרד להגנת הסביבה, חיוב המדינה בחובה נרחבת וקצובה בזמן לניקוי הקרקעות שבבעלותה התניית הליכי תכנון ובנייה במיפוי מוקדם ומקיף של זיהומי הקרקע ובניקוי הקרקע לפני אישור תכניות בניה.
יש לציין כי במקביל להליכי קידום ואישור החוק, מנהלת 'אדם טבע ודין' ועמותת אחל"ה (איכות חיים לתושבי השרון) מאבק משפטי וציבורי לעצירת התוכנית להקמתן של כ-23,000 יחידות דיור על קרקעות תע"ש השרון המזוהמות.
לעמדת הארגונים, מדינת ישראל חושפת את תושביה לסכנות בריאותיות כאשר היא מאשרת תוכנית לבניית עשרות אלפי יחידות דיור במתחם תע"ש השרון המזוהם, כאשר משמעות הפקדת התוכנית היא שהוחלט היכן יבנו מגורים ובתי ספר עוד לפני שקיים מידע בנוגע למיקום המדויק של הזיהום המסוכן, הגזים הרעילים וגודל ההשקעה הנדרשת לטיהור.
