"החורש בכרמל מותאם לשריפות. חלק מהצמחים פיתחו עמידות לשריפות ויש כאלה שפיתחו תלות בשריפות כגון אורן ירושלים. צריך לתת לטבע לעשות את שלו", אמר פרופ' עדו יצחקי, ראש המרכז לחקר הכרמל באוניברסיטת חיפה, שחוקר את הכרמל מאז השריפה הגדולה הקודמת שהתחוללה בשנת 1989. פרופ' יצחקי ציין שהרעיון לטעת כעת עצים בקנה מידה גודל כתוצאה מהשריפה הינו טעות. "יש להניח בשלב זה לחורש להתאושש בכוחות עצמו עם התערבות מינימאלית של האדם", אמר בדבריו הבהיר פרופ' יצחקי כי הטרגדיות האנושיות של שריפה הן עצומות, בעיקר במקרה של שריפה זו שגבתה קורבנות בנפש וגרמה לאלפי אנשים לעזוב את בתיהם. אולם באספקט האקולוגי והביולוגי בלבד, יש לשריפות גם תרומה חיובית להתפתחות היער.
"בעקבות השריפה הגדולה בשנת 1989 עקבנו אחר התפתחות החי והצומח וראינו שכ-15-20 שנים לאחר השריפה היער מגיע לשיא מבחינת מגוון של בעלי חיים וצמחייה. זאת אומרת, כעבור פרק זמן זה לאחר השריפה יהיו בו יותר מינים של בעלי חיים ושל צמחים מאשר לפניה", אמר. יחד עם זאת הוא ציין ששריפות מטיבות עם המגוון הביולוגי כל עוד תדירותיהן ממותנות. כיום, בגלל גורמים שקשורים לבני אדם, קצב השריפות גבוה מידי ולכן ההתאוששות עלולה להימשך זמן רב יותר.
לדבריו, אורן ירושלים פיתח תלות בשריפה והוא מפיץ את עצמו רק דרך שריפות - האצטרובל מתפוצץ רק במגע עם חום ולאחר מכן הנבטים שלו נובטים רק לאחר מכת בחום. "גם לאחר השריפה הנוכחית הכרמל יתמלא בנבטים של אורן. זה קרה כך גם לאחר השריפה ב-89 ולכן תהייה חשיבות דווקא לדילול הנבטים. אם במקום לדלל יתחילו במבצעי נטיעות נגיע למצב של סבך גדול מידי של אורנים, שדווקא הוא מהווה סכנה לשריפה הבאה", ציין.
עוד הוא הוסיף כי גם בשריפות ענק לא כל העצים נשרפים עד כלות - יש עצים שרק החלק שמעל האדמה נשרף, אולם מתחת לקרקע עצים כגון האלונים, קטלבים ואלות עדיין חיוניים ומערכת השורשים שלהם יכולה עדיין לתמוך בהם ובקרוב הם יחלו להנץ.
"כמובן שיש דברים רבים שצריך לעשות כדי להיאבק בסכנה שיש לשריפות לחיי אדם ולרכושו. סביב הישובים, למשל, יש צורך בפס סטרילי מצמחייה, שגם במצב של שריפה, האש לא תגיע ליישוב. גם לא דיברתי כלל על האספקט של תכנון נופי, חניוני נופש ופנאי וכדומה. ברור שיש מקומות שצריכים להתערב בהם אבל באופן כללי, צריך לתת לטבע לעשות את שלו", סיכם פרופ' יצחקי.
