דוח האיומים על השטחים הפתוחים של החברה להגנת הטבע לשנת 2011 חושף: 98 איומים על הסביבה, הטבע והנוף, מהחרמון ועד אילת. 15 מאבקים סביבתיים הסתיימו בשנת 2010 בהצלחה ועוד 10 מאבקים נמצאים במגמת שיפור
עם פתיחת שנת 2011 ישנם 98 איומים על הסביבה, הטבע והנוף, מהחרמון בצפון ועד אילת בדרום, כך חושף דוח האיומים על השטחים הפתוחים של החברה להגנת הטבע לשנת 2011 .
בדוח ישנם 5 איומים יותר מאשר בשנה שעברה, 15 מאבקים סביבתיים הסתיימו השנה בהצלחה ועוד 10 מאבקים נמצאים במגמת שיפור, אך מנגד, נוספו השנה 24 איומים חדשים על השטחים הפתוחים.
בין האיומים החדשים – בניית גשר בנחל כזיב, הרחבת היישוב תמרת לשטחי יער, התייבשות נחל סעדיה, תוכניות להקמת מרינה בחופי נתניה, הרחבת היישוב קרית יערים, הקמת רובע חדש באשדוד הגובל בדיונת החול הגדולה, הזרמת ביוב לשמורת הטבע נחל שגור, כרייה וחציבה סמוך לשוהם, גן לאירועים פרטיים בתוך יער להב בדרום, בשטח שיועד לציבור, תוכניות להקמת כפר נופש באתר עתיקות בעיר האבודה בנגב, הרחבת העיר רחובות לשטחים פתוחים, אזור תעשייה ואחסנה ליד שדה התעופה בעובדה ועוד.
בין המאבקים הסביבתיים שהסתיימו בהצלחה ובשל כך לא נכללים בדוח השנה – בנייה בנפתול נהר הירדן, ערימות עפר בצומת ישי, כביש 561 בשרון, חוף פלמחים, הרחבת העיר יבנה מזרחה ותוכניות לחציבה בנחל נטוף. פרק מיוחד בדוח מציין את הכוח הציבורי ואת העובדה שלפחות ב - 27 מאבקים סביבתיים לוקחים חלק פעיל וחשוב תושבים וארגונים מקומיים.
מבחינת חלוקה על פי אזורי הארץ - באזור צפון הארץ ישנם 17 איומים, באזור חיפה 10 איומים, באזור חדרה 6 איומים, באזור נתניה והשרון 7 איומים, באזור ירושלים 10 איומים, באזור חולון – ראשון לציון – רחובות ישנם 5 איומים, באזור מודיעין 3 איומים, באזור הדרום – מאשדוד עד ים המלח, ישנם 21 איומים ובאזור אילת ישנם 6 איומים.
סוג האיום הנפוץ ביותר, מבחינה מספרית, הוא מגורים ופיתוח עירוני, עם 30 איומים, ולאחר מכן פיתוח תשתיות תחבורה, 23 איומים ופיתוח תיירותי, 18 איומים. הדוח מפרט גם את האיומים על פי סוגים שונים של בתי גידול וכן איומים מערכתיים וממשלתיים, כמו הרפורמה במקרקעי ישראל והרפורמה בחוק התכנון והבנייה.
לרגל פרסום הדוח, ביצעה חברת מרקט ווטש סקר מיוחד עבור החברה להגנת הטבע, בנושא עמדות הציבור על חשיבות השטחים הפתוחים בישראל. על פי הסקר, 81 אחוז מהציבור מקשרים שטחים פתוחים לשטחים לא בנויים, לשדות חקלאיים, לטבע ונוף, דשא, פרחים ועצים, לשטחים ירוקים ולמרחבים פתוחים. לשאלה על איזה דברים משפיעים השטחים הפתוחים, ענו 75 אחוז שעל האוויר שאנחנו נושמים ו – 60 אחוז שעל בתי הגידול של בעלי החיים ועל הבריאות שלנו ושל ילדינו.
87 אחוז סבורים כי ישנם היום פחות שטחים פתוחים מאשר בעבר, 58 אחוז ענו כי בנייה היא הגורם העיקרי המשפיעה על הירידה בכמות השטחים ו - 53 אחוז השיבו כי המדינה אינה שומרת מספיק על השטחים הפתוחים. רק 6 אחוז ענו כי המדינה כן שומרת על השטחים הפתוחים.
בפרק מיוחד בדוח, בדקו במכון דש"א של החברה להגנת הטבע מה היה קורה לאותם מאבקים שהסתיימו בהצלחה או שנרשמה בהם מגמת שיפור, במידה וחוק התכנון והבנייה המקודם בימים אלה היה כבר מיושם. על פי הבדיקה, ההצלחה או מגמת השיפור בלפחות 9 ממאבקים אלה לא היו מתאפשרות בגלל הבעייתיות שברפורמה. בין המאבקים שלא היו מתאפשרים: הקמת העיר ניצנית, סלילת כביש 653, כרייה בנחל נטוף, פיתוח אנרגיה סולארית במישור ימין.
מנהל תחום התכנון בחברה להגנת הטבע וכותב הדוח, איתמר בן דוד: "השנה ראוי לציין כי בחלק גדול מהמאבקים הסביבתיים שהסתיימו בהצלחה או שנמצאים במגמת שיפור בולטת, כמו חוף פלמחים, חיבור קידוחי דלית ותמר בחוף הכרמל, פארק השרון ומרחב נחל פולג, פתחת ניצנה וחולות סמר, לקחו חלק תושבים מקומיים וקואליציות של ארגונים. אין ספק כי מאמץ משותף של אנשים וקהילות, בעלי ניסיון וידע מקומיים, לצד תמיכה של ארגונים ועמותות ציבוריות מקצועיות, יכול להניב הצלחות רבות ומשמעותיות לטובת הציבור בישראל, גם ברמה המקומית וגם ברמה הארצית והלאומית."
ראש אגף שמירת סביבה וטבע בחברה להגנת הטבע, ניר פפאי: "מהדוח ניתן לראות בברור שבשנה האחרונה חלה התקדמות משמעותית ביישום מדיניות בת קיימא בכל הקשור לשימוש מושכל במשאב הקרקע. יחד עם זאת, על ההצלחות הסביבתיות מעיבה כצל כבד הרפורמה בחוק התכנון, אשר קידומה ממשיך בימים אלה בכנסת. הרפורמה, המקודמת במסווה של 'סגירת מרפסת', מהווה איום מערכתי על יכולתה של החברה האזרחית בכלל והחברה להגנת הטבע בפרט, להשפיע על דמותה של הארץ, מכיוון שעיקרה הוא חיזוק יכולותיהן של הממשלה ושל הרשויות המקומיות לקדם מיזמי נדל"ן ותשתית, במקביל להחלשת יכולותיה של החברה האזרחית להשפיע."
