דויטשה בנק ישראל מנוהל מאז שנת 2000 על ידי דוקטור בועז שוורץ. בין הפעילויות שבוצעו על ידי הבנק תחת שרביט ניהולו של דוקטור שוורץ, נרשמו עסקאות עם החברות המובילות במשק הישראלי, כדוגמת סלקום, בזק, ועוד. צירופו של דר' שוורץ לדויטשה בנק ישראל נועד לבסס את תחום המימון התאגידי בארץ, אך בפועל, המינוי עלה על הציפיות וקידם את הבנק בתחומים רבים ומגוונים.
כיום בעידן הדיגיטלי בו הכול מונח על השולחן, או יותר נכון על המסך (כזה או אחר), אנשים מוצאים עבודה ביתר קלות, פשוט כי הם יכולים להפעיל קשרים אצל אינספור חברים מהרשת החברתית, להיכנס לקבוצות ייעודיות לחיפוש עבודה בפייסבוק, להיכנס למדורי דרושים, לדלות מהרשת פרטי קשר של חברות רצויות ולפנות אליהן באופן עצמאי, לתפעל פרופיל בלינקדאין וכדומה. עם זאת, גם קיימות חברות השמה, ועם כל הכבוד לשאר החלופות, אין לה באמת מתחרות ראויות, ועל כן נעצור להבהיר מדוע גם בעידן של היום חברות השמה רלוונטיות, ואף יותר מאי פעם.
בעידן המודרני, דברים נעים בקצב אדיר. מדהים לחשוב אילו כלים נדרשו על מנת להצליח בעולם אליו נולדנו וכמה הכלים הנדרשים היום הם שונים. הדבר מהווה אתגר חינוכי מורכב ביותר, מאחר ומשמעות הדבר היא שאנו מחנכים את ילדינו לקראת עולם שאין לנו כל מושג אילו כישורים יידרשו על מנת להצליח בו. לכן, אל העולם של מחר כנראה שלא יהיה פשוט להכין את עצמך, אבל ניתן על פי אופי עולם העסקים, האקדמיה והחברה של היום, להניח אילו כישורים הפכו למשמעותיים ביותר היום וכנראה יישארו עמנו זמן מה. אלו כמה מהכישורים המשמעותיים שחשוב להתמקצע בהם:
הצורך בשינוי קריירה מופיע אצלם כולנו עם השנים, בין אם זו השחיקה רבת השנים או תחושת שעמום וחוסר רלוונטיות שמובילה אותנו להחלטה שאולי הגיע הזמן להמשיך הלאה, לפעמים גם מניעים כלכליים ישפיעו על ההחלטה לשינוי קריירה.
הדבר החשוב ביותר כשמתכננים הקמת עסק הוא ההבנה כי חיוני לשכור את שירותיו של מאמן עסקי. חשיבות זו היא קריטית כאשר מי שמתכננים הקמת עסק עושים זאת בראשונה. תשוקה ומוטיבציה הן מרכיבים חיוניים ועשויים להוות פקטור חשוב בהצלחה, אבל לא די בהן.
לפני ששוכרים שירותי אימון עסקי מבעל מקצוע חשוב לתת את הדעת על הנקודות הבאות:
החיפוש אחר מקצוע בו נוכל לעבוד ולהתפרנס בכבוד לאורך מרבית שנות חיינו הופך לקשה יותר ויותר בעידן בו אנו חיים. רמת אי הוודאות בשוק העבודה כיום גבוהה יותר מאי פעם בעבר, והמצב צפוי להפוך רק ליותר ויותר תזזיתי, ועוד פחות וודאי וברור מהיום.
לאחרונה, התפרסמו מספר תקנות המחילות על המעביד אחריות יתרה בנוגע לשגיאות בתלוש השכר של העובד – גם רטרואקטיבית (בפרט בתחום ההפקדה לקרן הפנסיה שלו). אנחנו רואים דגש רב בנוגע לטיפול מסור, מדויק ובזמן – של תלושי השכר ותשלום המשכורת, ובצדק – מדובר בנושא העומד בבסיס מערכת היחסים בין הארגון לכל עובד שלו.
אבל טעויות אנוש מתרחשות, וכאשר תהליך ההפקה של תלושי השכר הוא ידני – אין מנוס משגיאות חישוב המתרחשות מדי פעם. איך תוכלו להגן על עצמכם מטעויות כאלה, שהמשמעות שלהן תופחת והולכת ככל שהגילוי מתאחר?
